הבלוג של ינון פרק

טיפים קצרים וחדשות למתכנתים

השעה הראשונה

08/04/2021

דרך אחת לגשת ללמוד נושא חדש מאפס היא להסתכל עליו מבחוץ: לשמוע מה זה ריאקט, מי צריך אותו, למה התחילו לפתח אותו, מה בא לפניו. אולי אפילו לראות מישהו כותב קומפוננטת ריאקט ומסביר על זה.

דרך שניה שלפחות עבורי עובדת הרבה יותר טוב היא דווקא להתחיל מבפנים: קודם לכתוב תוכנית ראשונה אפילו שאני לא מבין כלום ושכל הקוד הוא העתק-הדבק. אחריה להמשיך לכתוב תוכנית נוספת כל יום ומפה להתחיל לשלב את ההרצאות והספרים.

יש משהו בלהיות בתוך הפרוסס הזה של כתיבה שנותן את ה Context לכל המסביב. וברגע שיש Context ומוטיבציה כל השאר רץ מעצמו.

היום גיליתי: brew ב linux עלול לשבור הכל

07/04/2021

הומברו היה מנהל החבילות האהוב עליי במק ושמחתי לראות שהוא עשה הגירה גם ללינוקס. ההתקנה הלא מוצלחת היום גרמה לי לחשוב שאולי שמחתי לפני הזמן, ומעשה שהיה כך היה:

חלק מהחבילות ב brew דורשות קומפילציה. ברו בשמחה מתקין את כל התלויות ומקמפל, אבל מסתבר שכחלק מהתהליך הזה הוא מתקין גם חלק מכלי הבניה עצמם וספציפית את pkg-config. הפקודה pkg-config למי שלא מכיר היא כלי שמחזיר מידע על ספריות שמותקנות לנו על המכונה ואיפה הן מותקנות.

ומה הבעיה עם זה שהומברו יתקין את pkg-config אתם שואלים? נו זה ברור, ה pkg-config שהומברו מתקין יכול להחזיר מידע רק על חבילות שהומברו התקין. אז עכשיו אנחנו יכולים לנסות לבנות תוכנה שצריכה איזו חבילה (נגיד libdbus-1-dev), ואפילו שהחבילה מותקנת דרך apt-get אי אפשר יהיה לבנות את התוכנה שלנו כי הבניה מפעילה את pkg-config שמחפש רק בספריות שהותקנו דרך הומברו.

אחרי שמבינים מה לחפש גם הפיתרון די פשוט ומופיע ב Issue הזה. כל מה שצריך זה להסיר את pkg-config מהומברו וכך חוזרים לגירסה של המערכת:

brew unlink pkg-config

נ.ב. המפתח לגילוי שמשהו לא בסדר הוא פשוט הפקודה which שמספרת לנו מאיזו תיקיה הופעלה תוכנית מסוימת. which pkg-config סיפר לי שאני משתמש ב pkg-config של הומברו במקום בזה של המערכת ומשם ההמשך היה קל. שימו לב כשאתם בלינוקס תמיד לוודא שאתם מריצים את מה שאתם חושבים שאתם מריצים.

לימוד לפי תרחישים

06/04/2021

התרחיש הפרקטי הוא הצעד הראשון בזה אין ספק. אם אני רוצה ללמוד להגיד "בוקר טוב" באנגלית אני מתחיל בגוגל ומוצא את ה Good Morning יחסית מהר. אבל פה הכיף רק מתחיל, כי עכשיו נמשיך ונשאל:

  1. איזה עוד משפטים אפשר להגיד עם good ?

  2. ואיזה עוד משפטים יש עם המילה morning ?

  3. והאם יש דברים אחרים שאפשר להגיד לחברים בבוקר?

  4. ומה אומרים בצהריים? ובערב? ולפני השינה?

  5. ומה מקור המילה good ? באיזה עוד שפות היא מופיעה?

  6. ומה לגבי morning? ומה זה בכלל morrow? ואיך זה קשור ל tomorrow?

הפרקטיקה פותחת את הדלת. התיאוריה זה האוצר שמוצאים בפנים.

נראה כמו קומפוננטה

05/04/2021

ההרגל הבא היה נפוץ בעולם הקלאסים אבל אנחנו עדיין רואים גם בעולם הקומפוננטות הפונקציונאליות ונשאר מסוכן באותה המידה. אני מדבר על פונקציות שמחזירות JSX אבל אינן קומפוננטות, לדוגמה:

function createBox(props) {
    const style = {
        display: 'inline-block',
        border: '1px solid',
        width: '80px',
        height: '80px',
        verticalAlign: 'top',
        ...props.style,
    };

    return (
        <div style={style} {...props} />
    );
}

function App() {
    return (
        <div>
            {_.range(10).map(() => createBox())}
        </div>
    );
}

הפונקציה App היא אכן קומפוננטה ומחזירה מערך של 10 div-ים עם עיצוב מתאים. הפונקציה createDiv יותר בעייתית: היא אינה קומפוננטה אבל היא נראית קצת כמו והיא מסבכת אותנו כשצריך לעשות Refactor. אם בעתיד נצטרך לשמור סטייט בתוך הקופסאות האלה ונרצה להוסיף קריאה ל useState לתוך הפונקציה, אז הסטייט יישמר בקומפוננטה שקוראת לפונקציה כלומר ב App. בגלל שהפונקציה לא נראית כמו Custom Hook קל להתבלבל ולהפעיל אותה מתוך תנאי או לולאה מה שיגרום לתוצאות לא צפויות.

חלק מהיופי במעבר לקומפוננטות פונקציונאליות ול Hooks הוא שהקוד של קומפוננטה פונקציונאלית הוא לא יותר מסובך מקוד של פונקציה פשוטה. הגירסה הבאה של אותו הקוד תהיה הרבה יותר קלה לתחזוקה:

function Box(props) {
    const style = {
        display: 'inline-block',
        border: '1px solid',
        width: '80px',
        height: '80px',
        verticalAlign: 'top',
        ...props.style,
    };

    return (
        <div style={style} {...props} />
    );
}

function App() {
    return (
        <div>
            {_.range(10).map(() => <Box />)}
        </div>
    );
}

שלום Flutter World

04/04/2021

עם גירסה 2 של פלאטר הגיעה כניסה לעולם ה Desktop ושיתוף פעולה עם קנוניקל ששם את פלאטר בתור סביבת הפיתוח ברירת המחדל של Ubuntu. פלאטר הפכה לאלטרנטיבה מהירה לפיתוח ממשקים עבור אפליקציות מובייל, ווב ו Desktop ויהיה מעניין לראות עד כמה המהלך האחרון באמת ישפיע על מתכנתים לבחור בה.

בשביל להקל עליכם את הכניסה (או ההתלבטות אם כדאי) הנה סיור זריז בפלאטר דרך פיתוח אפליקציה לא מסובכת.

המשך קריאה

טיפ וים: השלמה אוטומטית עם CoC

03/04/2021

כן אני יודע שהשלמה אוטומטית רק פוגעת לנו בזיכרון ומתכנתים אמיתיים כותבים בלי צבעים ובלי השלמות, אבל אם בכל זאת אתם מרגישים צורך להתפנק או עובדים עם שפת תכנות חדשה ורוצים לקצר זמנים יש שתי סיבות שגורמות ל coc.vim לעבוד יותר טוב מכל פלאגין אחר שניסיתי.

הסיבה הראשונה היא ניצול היכולת האסינכרונית של וים8 או ניאו-וים כדי לספק מנגנון השלמה אוטומטית שלא מאט בכלל את העורך ולא עוצר "לחשוב" באמצע שכותבים קוד. כן יש יותר עומס על הזיכרון וזה בגלל הסיבה השניה.

הסיבה השניה היא מנגנון שנקרא Language Server Protocol או בקיצור lsp. הרעיון הוא ליצור מנגנון סטנדרטי של השלמה אוטומטית לעורכי טקסט כך ש"שרת" ההשלמה האוטומטית יהיה חיצוני לעורך ושני הרכיבים יתקשרו באמצעות פרוטוקול הודעות. coc מתקשר עם שרת שפות כדי להציע את ההשלמה האוטומטית אז אם יש לנו שרת שפות טוב ומתוחזק גם הצעות ההשלמה יהיו טובות. הרצת שרת שפות מתוך העורך לוקחת זיכרון ולפחות אצלי על המכונה צריכת הזיכרון של vim היתה גבוהה משמעותית כשהוספתי את coc בחלק מהשפות. בדף הזה יש רשימת של כל שרתי השפות הידועים לאדם: https://microsoft.github.io/language-server-protocol/implementors/servers/.

בשפות שניסיתי בינתיים ההשלמה היתה מדויקת ומהירה ולכן אם אתם בעניין השלמות אוטומטיות אני מאוד ממליץ להתקין את התוסף. הוראות התקנה תמצאו בדף התוסף כאן: https://github.com/neoclide/coc.nvim.

אחרי ההתקנה יש להפעיל מתוך vim פקודות להתקנת שרת השפות (או שרתי השפות) שאתם צריכים, למשל בשביל לעבוד עם typescript הייתי צריך להפעיל מתוך וים את:

:CocInstall coc-tsserver

ואלה השורות שהוספתי ל vimrc כדי לקבל התנהגות יותר אינטואיטיבית:

let g:lsc_auto_map = v:true

nmap <silent> gd <Plug>(coc-definition)
nmap <silent> gy <Plug>(coc-type-definition)
nmap <silent> gi <Plug>(coc-implementation)
nmap <silent> gr <Plug>(coc-references)

inoremap <silent><expr> <c-@> coc#refresh()
inoremap <silent><expr> <cr> pumvisible() ? coc#_select_confirm()
                              \: "\<C-g>u\<CR>\<c-r>=coc#on_enter()\<CR>"

" Use K to show documentation in preview window.
nnoremap <silent> K :call <SID>show_documentation()<CR>

function! s:show_documentation()
  if (index(['vim','help'], &filetype) >= 0)
    execute 'h '.expand('<cword>')
  elseif (coc#rpc#ready())
    call CocActionAsync('doHover')
  else
    execute '!' . &keywordprg . " " . expand('<cword>')
  endif
endfunction

" Symbol renaming.
nmap <leader>rn <Plug>(coc-rename)

" Formatting selected code.
xmap <leader>f  <Plug>(coc-format-selected)
nmap <leader>f  <Plug>(coc-format-selected)

" Add `:Format` command to format current buffer.
command! -nargs=0 Format :call CocAction('format')

שבע המשימות הבאות

01/04/2021

איך ללמוד Java? איך מתחילים ללמוד React? איך אני הופך למתכנת Node.JS? איך אני לומד להיות מתכנת אוטומציה? כל שאלה כאן היא שאלה ענקית כי היא מסתכלת על יעד רחוק שיש המון דרכים להגיע אליו, ועל כזה שאין מסלול ברור אליו.

אם אני מחליט לקחת את "איך בתור בודק ידני אני עובר ללמוד לכתוב בדיקות אוטומציה למערכות ווב" בתור דוגמה, אני מגלה שאני צריך:

  1. ללמוד איך בנויה אפליקציית Web (כולל HTML, CSS וקצת JavaScript)

  2. ללמוד איך עובד קוד צד שרת ומה הקשר בין Front End ל Back End

  3. ללמוד על פרוטוקולי תקשורת ובמיוחד HTTP

  4. ללמוד שפת תכנות כלשהי איתה אכתוב את הבדיקות

  5. ללמוד איך להשתמש ב Selenium ולכתוב בדיקות בשפת התכנות שבחרתי

וכל סעיף פה ברשימה נפתח לתת רשימה נפרדת משלו - והכי גרוע, האורך של כל רשימה משתנה לפי הדברים שאני היום יודע והזמן שיש לי. אז בדוגמה של בדיקות אוטומטיות יכול להיות שאני אצטרך להשקיע יותר זמן בהכרת המבנה של Web Applications, ומישהו אחר יצטרך להשקיע את עיקר הזמן בלימוד Python ומישהו שלישי בכלל יסתבך עם ה Selenium.

דרך טובה להתחיל ללמוד נושא חדש היא לא להסתכל על הנושאים אלא לבנות רשימה (או למצוא רשימה מוכנה או להיעזר בחבר לצורך הבניה) שמכילה 7 מטלות ספציפיות שיקדמו אתכם ליעד. דברים כמו-

  1. לכתוב ולהריץ תוכנית Hello World בשפת פייתון.

  2. לכתוב תוכנית בשפת Python שמדפיסה את כל המספרים הזוגיים.

  3. לכתוב דף אינטרנט שמציג מידע עליי.

  4. לכתוב תוכנית פייתון שמושכת מידע משרת מרוחק.

  5. לכתוב תוכנית פייתון שמפעילה דפדפן ובודקת מה הטקסט שמופיע בכותרת של הדף.

  6. להריץ את התוכנית שכתבתי בצורה אוטומטית בתור משימה מתוזמנת.

  7. לקבל אימייל מהתוכנית בסוף ההרצה אם הטקסט הוא לא מה שחשבתי.

אלה 7 משימות שבתור איש QA אני יכול להבין בכל משימה בדיוק מה אני צריך והן נותנות לי משהו להתעסק איתו בשבוע הקרוב. סיכוי טוב שאצליח לבצע חלק מהמשימות שבחרתי, וכמעט בטוח שיהיו כאן משימות "גדולות" עליי, כלומר דברים שחשבתי שאני יכול לעשות אבל אז אני בא לכתוב אותם ומגלה שהם הרבה יותר מסובכים. זה בסדר גמור. מה שחשוב זה שבסוף העבודה על הרשימה יהיה לי מספיק חומר למחשבה לרשימת שבע המשימות הבאות.

כשבוחרים יעד רחוק אי אפשר לראות את סוף הדרך - אנחנו רואים רק עד כמה שהפנס שלנו מגיע. ככל שנתקדם יותר עמוק לתוך המערה נוכל לראות יותר דברים ולמצוא רשימות יותר מעניינות. וכן, בסוף גם ללמוד את הדבר ההוא שבגללו נכנסנו למערה, אם הוא עדיין יהיה מעניין בעוד שלושה או ארבעה חודשים.

הסוד הכי שמור בהייטק

31/03/2021

יש לי חבר שעובד כבר שנים בהייטק ועד לאחרונה תמיד היה מאוד מתוסכל: הוא אחד המתכנתים המהירים שפגשתי ובעיקרון היה יכול לסיים כל יום עבודה בחצי מהזמן של יום עבודה רגיל, אבל "בשביל מה?" הוא אומר לי מדי פעם, "היית צריך לראות איך מסתכלים עליי אם אני מעז יום אחד לצאת קודם".

וחברה אחרת שמה לב שלא משנה מה היא עושה היא אף פעם לא מצליחה לעמוד בזמנים. זה נראה כאילו תמיד יש יותר עבודה ממה שהיא מספיקה לעשות, לא משנה כמה היא מתאמצת. יומיים בשבוע היא נשארת לעבוד לתוך הלילה לרוקן את הערימה, ולמחרת רשימת המשימות כאילו מתמלאת מעצמה.

למרות ששני המקרים נראים הפוכים, לשני החברים שלי יש בעיה דומה - שניהם מרגישים שאין להם שליטה על הזמן שלהם. שניהם "לא יכולים" לקחת שעה ביום ללמוד טכנולוגיות חדשות כי הבוס מחליט מה מותר ומה אסור.

והסוד? מסתבר שבתקופת הקורונה שניהם גילו שיש להם הרבה יותר שליטה ממה שהם חשבו, וכנראה תמיד היתה. החבר שעובד מהר למד לנצל את הזמן שהוא מרוויח, והחברה שעובדת לאט למדה להתעלם מחלק מההודעות הנכנסות. שניהם בילו בשנה האחרונה הרבה יותר זמן עם המשפחה ממה שאי פעם חשבו שאפשרי.

בואו לא ניתן לסוד הזה להישכח- גם כשאנחנו מתקרבים לחזרה למשרד לפחות לחלק מהשבוע. יש לכם הרבה יותר שליטה על הזמן שלכם ממה שתמיד היה נדמה, וכמו שאפשר לנצל אותה כדי לבלות יותר זמן משפחה, אפשר יהיה (כשהילדים חוזרים למסגרות) לנצל אותה כדי ללמוד טכנולוגיות חדשות, להתחיל לכתוב בדיקות אוטומטיות ולבנות תהליכי עבודה טובים יותר בחברה שלכם.

סיור קצר ב XState לצורך פיתוח משחק סיימון

30/03/2021

לפני כמה ימים כתבתי כאן על פיתוח משחק סיימון ב React. בפוסט הצבעתי על הקושי בכתיבת קומפוננטות ריאקט הכוללות אלמנט של זמן או מעבר מורכב בין מצבים. במקרה של סיימון היו לנו את המצבים הבאים:

  1. הקומפוננטה יכולה להיות במהלך הצגת רצף הצבעים האקראי שהמחשב בחר

  2. במהלך הצגת צבע מהרצף יכול להיות שמשתמש ילחץ על אחד הכפתורים ואז נפסיק להציג את הרצף וניתן למשתמש להקליד את הרצף שלדעתו הוא הנכון

  3. אפשרות שניה במהלך הצגת צבע מהרצף היא שאף אחד לא נוגע ואז צריך להמשיך להציג את הצבע הבא

  4. אבל אם אנחנו מציגים את הצבע האחרון ברצף צריך לעצור ולחכות שמשתמש יתחיל להקליד את הרצף שלו או ילחץ על כפתור "הצג שוב"

  5. בנוסף במהלך הצגת הצבעים מהרצף האקראי ובין כל שני צבעים צריך לכבות את כל המנורות לכמה מאיות שניה כדי לתת למשתמש להבדיל בין הצבעים.

אם פספסתם את אותו פוסט אתם מוזמנים לחזור אליו ולראות את המימוש שכתבתי בריאקט למעברי המצבים האלה. אם אתם זוכרים מה הלך שם ומחפשים גישה נוספת לכתיבת קומפוננטות מסוג זה הגעתם למקום הנכון. בפוסט זה אציג את ספריית xstate למימוש מכונת מצבים בסביבת JavaScript ונראה איך היא תעזור לנו בכתיבת משחק סיימון.

המשך קריאה