הבלוג של ינון פרק

שלושת השיקולים שלי בבחירת שפת תכנות לפרויקט הבא, ולפי סדר חשיבות:

1. אקוסיסטם - כי הדבר הכי חשוב שאוכל לעבוד עם ספריות מתקדמות ורלוונטיות לעולם התוכן בו אני בונה.

2. אינטראופ - כי אם האקוסיסטם לא מספיק טוב יהיה נחמד להשלים פערים משפות אחרות.

3. תחביר - כי אחרי שיש לי את כל הכלים לבנות את מה שאני רוצה עדיף שאהנה מהכתיבה עצמה.

לפעמים אנחנו חושבים שאינטראופ יעזור להתמודד עם אקוסיסטם חלש או שתחביר טוב יגרום לזה שיהיה לי כיף לכתוב לעצמי את הכלים (או את העטיפות כדי לשפר את האינטראופ). בפרויקטים שכתבתי עד עכשיו זה לא היה המצב.

יום עשרים של Advent Of Code הוא אחד התרגילים עם הרבה יותר מדי טקסט, הרבה יותר מדי קוד והרבה יותר מדי עבודה ידנית. בקיצור לא תרגיל שאוכל אי פעם להשתמש בו בקורסים ולא תרגיל שנהניתי ממנו במיוחד. אבל יש גם כאלה בחיים. בואו נראה את המשימה והפיתרון בקצרה. לינק לתרגיל: https://adventofcode.com/2023/day/20

שאלו אנשים בהאקרניוז מה הקוד הכי טוב שעבדתם עליו?

ציפיתי למצוא שם יצירות אומנות של מקודדים גאונים שישבו במערה וכתבו קוד שנראה כמו קסם. אנשים כמו מרקוס פרסונס (היוצר של מיינקרפט), לינוס טורוולדס או בראם מולנאר.

במקום זה יש אוסף מרשים של אנשים אמיתיים שאומרים: הקוד הטוב ביותר שיצא לי לעבוד עליו נכתב על ידי קבוצה של מתכנתים ברמות מיומנות שונות שדאגו לתקשורת טובה אחד עם השני. אנשים שכיבדו אחד את השני, שהקשיבו, ושהביאו חשיבה ביקורתית ויצירתיות למקום העבודה.

וזה הגיוני - כשיושב מתכנת על מהחלל וצריך לכתוב לבד קוד שכל האנשים בצוות (שזה רק הוא) יכולים להבין זה בעצם לכתוב קוד שהוא יכול להבין באותו רגע, מה שלא מבטיח הרבה מבחינת היכולת לקרוא את הקוד. אבל כשיש לך 3-4 אנשים שיושבים על הקוד וכולם צריכים להבין את הקוד של כל האחרים, אנחנו כבר במשחק אחר מבחינת דרישות התקשורת מה שמוביל כמובן לרמה הרבה יותר גבוהה של התוצאה.

ואת הטיפ הזה קל ליישם אפילו אם אתם ג'וניורים שעובדים על תיק עבודות או פרויקט צד: קחו חבר או חברה שיעבדו אתכם. דאגו שאתם מבינים את כל הקוד שלהם והם את שלכם. דאגו לתעד את הכל כדי שיהיה לשני הצדדים קל לתקשר ולהבין. לאורך זמן תגלו גם שיוצא קוד טוב יותר ויחד איתו גם אתם הופכים למתכנתים טובים יותר.

ג'ודי לי פרסמה רשימה של 20 כלים שכל מתכנת ומתכנתת צריכים להכיר. היא כללה את הכלים הבאים: VS Code, Copilot, Docker, Kubernetes, Postman, Jira, Slack, Figma, Node.js, Webpack, Terraform, VS Code Live Share, Sentry, SonarQube, Prometheus, Grafana, Ansible, Elasticsearch, CircleCI, Tailwind CSS.

כשמקבלים כזאת רשימה יש כמה שאלות שכדאי לשאול לפני שצוללים ללמוד את הכלים (אם בכלל צריך):

1. למי הרשימה מיועדת? איזה סוג מפתחים ירצו את הכלים האלה?

2. מה המטרה של כל כלי? האם יש כלים אחרים עדיפים שאני כבר עובד איתם?

3. איפה ההזדמנות שלי לשפר את הפרודוקטיביות?

4. איפה ההזדמנות שלי ללמוד יכולות חדשות?

אני מתחיל עם השאלה הראשונה - בגלל שהרשימה כוללת פריימוורק ל CSS, כלי לבאנדלינג של קבצי צד-לקוח וכלי עיצוב אני מבין שהיא מיועדת למפתחי צד-לקוח. בגלל כלי ה Deployment וה Monitoring אני מבין שהיא מיועדת ל DevOps ובגלל Node ו Elastic אני מבין שיש פה קריצה למפתחי צד שרת. חיבור כל ה-3 שם אותי במגרש של Full Stack Developers.

עכשיו בתור Full Stack Developer אני יכול להמשיך ולשאול האם אני באמת צריך את הכלים האלה דרך שלושת השאלות הבאות - מה המטרה של הכלי, איפה הזדמנות הלמידה ממנו והאם הוא באמת רלוונטי ל Workflow שלי. סריקה זריזה של הכלים מראה שלכל אחד מהם יש אלטרנטיבות לא פחות טובות וחשובות, ולכן אם היו שואלים אותי הייתי מארגן את הרשימה לפי נושאים:

1. סביבת פיתוח - בין אם זה יהיה VS Code, הכלים של Jetbrains או vim, כדאי למצוא סביבת פיתוח שאתם אוהבים וכל הזמן לחפש סביבות חדשות.

2. יועץ AI - יש לנו את ChatGPT, Claude וכמובן copilot, אבל גם את ה AI של פייסבוק וזה של גוגל ומיסטרל ורבים נוספים. כדאי להכיר כלים כאלה וללמוד איך לשלב אותם בצורה אפקטיבית ב Workflow שלנו.

3. כלי Deployment ו CI/CD - חשוב להבין איך תוכנה עוברת מהמחשב שלנו לשרת או שרתים בענן ואיך היא מנוהלת שם. יש המון כלים שיכולים לעזור בזה כמו Docker, Kubernetes, Ansible, Terraform אבל גם Github Actions ורבים נוספים.

4. כלי ניהול וניטור - יש המון כלים אוטומטיים שעוזרים להבין מה מצב השרתים, החל מכלים שמציגים לוגים דרך אלה שבודקים שהשרתים למעלה ומציגים סטטיסטיקות וגרפים.

5. בסיסי נתונים - יש המון סוגים של בסיסי נתונים מעניינים החל מ Postgresql הסטנדרטי דרך DynamoDB, Mongo, CouchDB, neo4j ורבים נוספים. כדאי להכיר כמה שיותר סוגים של בסיסי נתונים כדי להתאים את בסיס הנתונים למערכת.

6. שפות פיתוח - מפתחי Full Stack רגילים לעבוד ב TypeScript גם בצד שרת וגם בצד לקוח וזה באמת מאוד נוח. היום בנוסף ל node.js יש גם את bun וגם את deno שמריצים TypeScript באופן זה. בנוסף יש עדיין הרבה שפות פיתוח שמתקמפלות ל JavaScript ומאפשרות בנייה של יישומי Full Stack בשפה אחת. נסו למצוא פריימוורקים כאלה ותראו איזה מהם מתאימים לפרויקט שלכם.

כשמסתכלים על כלים בתור קטגוריות אני חושב שיותר קל לקחת כלי שאנחנו כבר היום משתמשים בו ולחפש כלים אחרים במקומו או בנוסף אליו, או לגלות קטגוריות חדשות של דברים שאפילו לא ידענו שקיימים.

אחד הפיצ'רים שאני מאוד אוהב בריאייג'נט (גירסת הקלוז'ר של ריאקט) נקרא Cursors. זה קצת כמו useSelector של רידאקס אבל עם אפשרות לעדכן. לדוגמה:

(def state (reagent/atom {:foo {:bar "BAR"}
                          :baz "BAZ"
                          :quux "QUUX"}))
;; Now create a cursor
(def bar-cursor (reagent/cursor state [:foo :bar]))

(defn bar-component []
  (js/console.log "bar-component is rendering")
  [:div @bar-cursor])

התוכנית מגדירה משתנה אחד בשם state שבו מוחזק כל הסטייט של היישום (כמו ה store ברידאקס) ואז עוד משתנה בשם bar-cursor שהוא סוג של מצביע לתוך הסטייט. הקריאה מה cursor, קצת כמו קריאה מ store דרך useSelector יוצרת חיבור בין הקומפוננטה לחלק הזה בסטייט כך שכשהמידע בתוך הנתיב [:foo :bar] ישתנה גם הקומפוננטה תרונדר מחדש, אבל יש פה שני כוחות על שחסרים ברידאקס:

1. ה cursor מיוצר מחוץ לקומפוננטות (לא כזה מלהיב, גם ברידאקס הייתי יכול להגדיר Selector בקובץ נפרד).

2. אפשר לעדכן את ה State דרך ה Cursor.

היכולת השניה היא הדבר הגדול. ברידאקס בשביל להשיג אפקט דומה אני צריך להגדיר Reducer ו Action וכל ה Boilerplate.

הטיית הפעלתנות אומרת שאנחנו מעדיפים להיות בפעולה, ומייחסים יותר ערך לפעולה כשהמאמץ גדול יותר. הטייה זו מסיטה את המבט משתי עובדות חשובות-

1. גם בשביל להישאר במקום צריך לעבוד.

2. כמות המאמץ הדרושה בשביל "ללכת אחורה", "להישאר במקום" או "לזוז קדימה" לא פרופורציונלית לתוצאות.

בן אדם שתקוע באמצע הים יצטרך לעבוד קשה רק בשביל להשאיר את הראש מעל המים, אבל זה לא אומר שהוא מתקרב לחוף. המאמץ הוא בעל ערך רק כשהוא מושקע בדברים שמקדמים אותנו לכיוון המטרות שבחרנו.

בסיפור על הצפרדע שמתבשלת במים שהולכים ונהיים יותר חמים אנחנו אוהבים להדגיש את הסוף - הצפרדע מתה כי היא לא שמה לב שמצבה הולך ונהיה גרוע יותר בזמן שהיא חשבה שהיא עומדת במקום. בני אדם, בניגוד לצפרדעים, תמיד מנסים לשפר את מצבם והאתגר הוא לראות מתי למרות המאמץ (ואולי בגללו) אנחנו דווקא נשארים במקום.

חבר שאל אותי על עיצוב מחדש לאתר ישן שכתוב ב Bootstrap. הוא חיפש Theme יפה יותר אבל כל דבר שהוא מצא דרש יותר מדי התאמות. השאלה הבאה שלי היתה "ומה אם נתחיל מאפס?", ופתאום היתה שתיקה שהבהירה שעלינו על משהו.

מסתבר שדווקא אותה בחירה ישנה ב Bootstrap שנעשתה לפני שנים, וכל ההתאמות שעברו על האתר הזה מאז, הן הדבר שסיבך הכי הרבה את העיצוב החדש. המעבר ל Green Field איפשר לו להשתמש ביכולות חדשות של CSS ובטכניקות שהוא מכיר מפרויקטים אחרים עדכניים יותר והפיתוח התחיל לרוץ.

וכן לפעמים יש המון יתרונות בהמשך פיתוח על בסיס תשתית קיימת, ואני יכול להבין למה אנחנו נמשכים תמיד לסטטוס קוו. אין יותר כיף מפשוט להעתיק קוד ממקום אחר ולסיים עוד פיצ'ר. אבל יחד עם הקסם של הסטטוס קוו תמיד חשוב להשאיר בראש את הבחירה - כן אני פה עכשיו. כן זה הפרויקט שאני עובד עליו וזה הקוד והתשתיות עליהם הפרויקט מתבסס. וכן אני בוחר להמשיך להשתמש באותן תשתיות כי זאת הדרך הכי מהירה לפתור את הבעיה הבאה שלי. יום אחד המשפט הזה יפסיק להיות נכון, וחשוב לזהות את הרגע ולא לפחד להתחיל מחדש.

ואז יום אחד כבר אי אפשר לבנות את הפרויקט על המחשב שלך. ואפילו במכונה וירטואלית אין איך למצוא את הגירסאות הישנות של כל התוכנות שצריכים. ואתה מנסה להיזכר איפה המכונה הישנה ההיא שהריצה אותו פעם אחרונה אבל לא מוצא, ומפה לשם אתה מבין שזה מאוחר מדי. שהפרויקט הזה כבר גמור. שצריך להמשיך הלאה.

או-

ואז ביום אחד הצטרפו אלף משתמשים חדשים למערכת. והם ממש שמחים שמצאו את הפרויקט שלך ורצים לספר לחבריהם, ומפה לשם הצלחת להרוויח ביום מה שבעבודה הרגילה לוקח שנה. ואז ביום אחד אתה מבין שאולי אין טעם להישאר בעבודה וזה זמן טוב להשקיע Full Time בפרויקט. שאולי עלית על הדבר הגדול הבא.

דרמות אוהבות להיראות "פיתאומיות", אבל האמת שזה לא קרה ביום אחד. תהליכים זזים לאט לאט ואז יותר מהר ואז פתאום הרבה יותר מדי מהר. האתגר שלנו הוא לבנות את התהליכים הנכונים ולשבור את השגויים. התוצאות כבר יגיעו עם ריבית בסוף.

אני כבר לא זוכר כמה זמן עבר מאז חידת ה Advent Of Code הקודמת שפתרתי כאן בסקאלה, אבל יצא שתוכניות השתנו היום וסוף סוף היה לי זמן להמשיך לפרק הבא. למי שעוקב אנחנו בחידה 19 מתוך 25 מה שאומר שיש סיכוי לא רע שעד סוף השנה אצליח לסיים את כל ה 25 חידות של שנה שעברה.

לא משנה אם אנחנו מדברים על JavaScript, על פייתון, על פרל או על ראסט, יש כמה מאפיינים שיכולים להפוך מימוש של אלגוריתם לקשה במיוחד לקריאה. אנטון זייאנוב ריכז מימושים של UUID7 ב 32 שפות בקישור כאן: https://antonz.org/uuidv7/

ואני חשבתי שזו הזדמנות מצוינת לחפש את הקושי.