שברת שילמת
אנשים שונים מוכנים לקחת את הסיכון ולתקן לבד דברים שונים - יש מי שתשמח להחליף לבד גלגל באוטו, ומישהו אחר שירגיש שתמיד צריך לקרוא לאיש מקצוע. הבחירה מה אנחנו מוכנים לנסות לתקן לבד וממה אנחנו מפחדים היא משהו שהתפתח אצל כל אחד ואחת מאתנו לאורך החיים וזה משהו שלא תמיד קל לשנות.
וגם כשאנחנו בוחרים עולם תוכן, ואפילו כשזה העולם המקצועי שלנו, יהיו כאלה שיבחרו לא לקחת את הסיכון של "שברת שילמת" ולקרוא לאיש מקצוע:
יש מתכנתים שיעדיפו לא לגעת בדטבייס, כי אולי בטעות אשבור משהו.
יש מתכנתים שיעדיפו להתרחק ממסוף שורת הפקודה, כי אפשר לשבור משהו.
יש מתכנתים שלא יעזו לשנות שורה באלגוריתם כי מישהו חכם חשב על זה ואולי בטעות אשבור משהו.
והרשימה רק מתארכת. וזה בסדר כשאנחנו עובדים על מערכת גדולה להיזהר ולפחד וברור שאפשר בטעות למחוק את הפרטים של כל הלקוחות וזה לא יהיה נעים לאף אחד. הבעיה שהרבה פעמים הזהירות באה על חשבון הלימודים והפחד בא על חשבון השיפור המקצועי שלכם.
אחד הזכרונות הטובים שלי מהעבודה הראשונה כמתכנת היה כשבטעות זרקתי לפח את כל בסיס הנתונים (היוש drop database). הלכתי בפאניקה לבוס אבל במקום לזרוק אותי מהקומה העשירית הוא פשוט הראה לי איפה הגיבוי. זה לקח כמה שעות למצוא איך משחזרים מגיבוי אבל בסוף הכל הסתדר. מאז הדבר הראשון שאני שואל בכל מקום חדש זה "איפה הגיבוי?"
"שברת שילמת" יכול להיות אזהרה, סוג של "אל תעז להתקרב", אבל הוא יכול להיות גם הזמנה לחקור, לשחק וכן גם לשבור:
שברת -> שילמת -> תיקנת -> למדת.