הבלוג של ינון פרק

בעבודה עם גיט אנחנו אוהבים ליצור Feature Branch עבור כל פיצ'ר שאנחנו צריכים, ובסיום העבודה להפעיל merge כדי למזג את כל הקומיטים של ה Feature Branch בחזרה לענף הראשי. בפרויקטים גדולים לפעמים משתלם לכווץ את כל הקומיטים מהפיצ'ר בראנצ' לקומיט יחיד כדי שיהיה יותר קל להסתכל בהיסטוריה.

נניח בשביל הדוגמא ש master הוא הענף הראשי ו dev הוא ענף פיצ'ר קטן, והקומיטים שלהם נראים כך:

$ git log --oneline master
b4ff474 (HEAD -> master) c4
9da14d1 c3
146d73d c2
e82851f c1

$ git log --oneline dev
433746a (dev) c7
8324f82 c6
da5ccb8 c5
146d73d c2
e82851f c1

במצב כזה merge רגיל יחבר את כל הקומיטים כך שנקבל את עץ הפרויקט הבא:

$ git merge dev
$ git log --oneline --graph

*   9b80e8d (HEAD -> master) merge commit
|\  
| * 433746a (dev) c7
| * 8324f82 c6
| * da5ccb8 c5
* | b4ff474 c4
* | 9da14d1 c3
|/  
* 146d73d c2
* e82851f c1

הקומיטים c7, c6 ו-c5 שבוצעו ב Feature Branch עכשיו נמצאים איתנו ויישארו בעץ הפרויקט לנצח. דרך אחת לוותר עליהם היא "לכווץ" אותם לפני ביצוע המיזוג:

1. נעבור לענף dev

2. נחזיר את HEAD אחורה ל C2 בלי לשנות את הקבצים בתיקיית העבודה (עם פקודת reset). הקומיט C2 הוא הקומיט המשותף האחרון בין dev ל master ולכן זה בעצם הקומיט שהתחיל את הפיצול. החזרה אליו תאפשר לנו "לאחד" את קומיטים C5, C6 ו C7 לקומיט חדש יחיד.

3. נעשה קומיט אחד שיכלול את כל הקבצים בתיקיית העבודה, אפשר לקרוא לו C8.

אחרי פעולה זו ב dev יהיה רק קומיט יחיד (הקומיט שעשינו בסעיף 3), וכשנמזג אותו חזרה ל master נראה בהיסטוריה רק את הקומיט היחיד הזה.

לגיט יש קיצור דרך לרצף הזה שעושה משהו אפילו יותר נחמד: הפקודה git merge --squash תיקח את כל הקבצים מענף dev למקום הנוכחי בלי להזיז את HEAD, בלי לעשות קומיט ובלי לעדכן את MERGE_HEAD. הדבר השלישי אומר שהקומיט הבא לא יהיה Merge Commit עם שני הורים אלא קומיט רגיל.

בקוד זה נראה כך:

$ git merge --squash dev
$ git log --oneline --graph

* b4ff474 (HEAD -> master) c4
* 9da14d1 c3
* 146d73d c2
* e82851f c1

עכשיו אפשר לעשות קומיט ולקבל:

$ git add .
$ git commit -m 'C8'
$ git log --oneline --graph

* 08f5e15 (HEAD -> master) C8
* b4ff474 c4
* 9da14d1 c3
* 146d73d c2
* e82851f c1

וקיבלנו מיזוג של Feature Branch לענף הראשי תוך מחיקת ההיסטוריה של ה Feature Branch ושמירה על לוג לינארי בענף הראשי.

אחד הספרים המרתקים שקראתי נכתב על ידי ההאקר קווין מיטניק ונקרא באנגלית The Art of Deception. אם עוד לא קראתם הנה תרגום שלי לאחד הדיאלוגים משם, ואחרי זה עוד מילה טובה על הספר וקישור.

בואו נניח שיש לכם עסק עם בנק שמשתמש בשירותים של חברה בשם CreditChex כדי לבדוק נתוני אשראי של אנשים. הייתם שמחים לקבל מ CreditChex מידע על מישהו שרוצה לשכור מכם דירה, אבל הם מוכנים לתת מידע רק לבנק. הפיתרון של מיטניק בשלוש שיחות טלפון נראה בערך כך:

הבוקר העברתי את טוקוד לשרת חדש, אחרי שעד עכשיו האתר רץ יחד עם עוד כמה מערכות על אותו השרת. זה משהו שרציתי לעשות כבר תקופה ולא הייתי בטוח איך לגשת לזה. סך הכל לא היה כל כך נורא בזכות כמה טריקים קטנים שעזרו לי לעבור תוך כדי שהאתר נשאר באוויר. הנה רשימת הטריקים שלי ועוד אחד ששכחתי.

שירותי אחסון גיט בענן כבר מזמן כוללים שירותי CI/CD בשביל הפרויקטים שלכם. יצאתי לסיבוב קצר עם המנגנון של Bitbucket כדי לראות איך זה עובד ואתם כמובן מוזמנים להצטרף.

כמה זמן ייקח לך ללמוד משהו זאת שאלה הוגנת, במיוחד אם אנחנו נזכרים בבית ספר ובכל מה שאנחנו יודעים על לימודים משם. לוקח שנה ללמוד לקרוא ולכתוב, לוקח 3 שנים לסיים תואר, לוקח ארבעה חודשים ללמוד את הספר אבא גוריו. אז כמה זמן ייקח לי להתקבל לגוגל?

שלוש בעיות עם השאלה הזאת-

1. אנשים שונים לומדים בקצב שונה. איכשהו בית ספר מצליח לטאטא את זה מתחת לשטיח אבל בחיים האמיתיים יש אנשים שיצטרכו יותר זמן ואחרים שיצטרכו פחות זמן כדי להגיע לאותה רמת מיומנות בנושא מסוים.

2. לאנשים שונים נקודת מוצא שונה (וגם את זה בית ספר מטאטא יופי מתחת לשטיח).

3. קו הסיום הוא פיקציה. אי אפשר לדעת כמה טובה תצטרכי להיות כדי לעבור ראיון בגוגל, כי זה תלוי מתי תנסי להתקבל לשם, ומי האחרים שמתמודדים מולך ובעוד אלף גורמים אחרים. ובאופן כללי המחשבה שאנחנו לומדים קורס פייתון ואחרי זה נדע לכתוב פייתון היא נאיבית. לא משנה כמה תתאמנו תמיד יהיה עוד לאן להשתפר. אין ציון 100 כי תמיד יש עוד שאלות לפתור.

המסקנה הפשוטה שלי מהסיפור היא שעדיף להתאמץ לייצר הרגלי למידה מאשר להיכנס למרתון אימונים לקראת ראיון עבודה. אם את יכולה לבנות חיים מקצועיים שמשלבים צפיה בהרצאות, ניסוי טכנולוגיות חדשות, קריאת ספרים מקצועיים והתמודדות עם אתגרים חדשים כל הזמן, אז יש לך סיכויים מצוינים לבנות קריירה טובה לכל החיים.

אף אחד לא מכין אותך לחיים כפרילאנסר, לחיים בלי בוס. אז כשהתחלתי את החיים כפרילאנסר הדבר הראשון שעשיתי היה לחפש בוס - כלומר לחפש לקוחות. וכמו שכיר לשעבר טוב השתמשתי בכל הכלים שהיו לי בתור שכיר: שלחתי קורות חיים, ניסיתי להיעזר בקשרים, אפילו בניתי אתר שאומר שאני מוכן לכתוב לכם קוד אם רק תסכימו להעסיק אותי. זה לא ממש עבד.

בנוסף הרבה מהעצות שמצאתי ברשת לא היו רלוונטיות לסיטואציה או לשלב שהייתי בו. למשל, אנשים דיברו על פירסום אז זרמתי וניסיתי לשים פירסומות כדי שאנשים שמחפשים מתכנת יגיעו לאתר שלי. ואז התחלתי לקבל המון פניות לא רלוונטיות מכל מיני אנשים שמחפשים מתכנת במחירי ריצפה או לא רוצים לשלם בכלל, ועוד שילמתי לגוגל ופייסבוק על הלידים האלה.

וזה לא שלא היה לי תיק עבודות, הבעיה היתה במה שהיה בתיק.

תיק עבודות טוב צריך להיות ייחודי ולהציג מיומנות ששווה להתאמץ ולמצוא אתכם בשבילה. ככל שהעבודות מספרות יחד סיפור אחיד ככה ללקוחות יותר קל להבין אם הסיפור הזה מדבר אליהם ואם כן לעבוד אתכם, ואם לא להמשיך הלאה. ככל שהסיפור יותר כללי אנשים לא יבינו מה אתם רוצים מהם.

אז לדוגמא אפשר לבנות תיק עבודות של אפליקציות אייפון לחנויות עם 10 אפליקציות לעשר חנויות שונות, או תיק של בדיקות אוטומציה לאתרים עם שבעה אתרים שהרמתם להם תשתית בדיקות. אבל לא כדאי לבנות תיק עבודות שכולל גם אפליקציות, גם בדיקות אוטומטיות וגם סקריפטים בפייתון. זה מבלבל.

״אני אבנה לך תשתית לבדיקות אוטומטיות לאתר״ זה משפט שמוכר הרבה יותר טוב מ-״אני אכתוב לך איזה קוד שתרצה״. אחרי שהבנתם מה אתם מוכרים אפשר להתחיל לעבות את זה בעדויות של לקוחות, בתיק עבודות שמן עם דוגמאות לדבר הספציפי הזה ואפילו לפרסם בפייסבוק. אם ההצעה שלכם טובה יהיה מי שיקנה אותה וישמח לשלם (ואם לא? לא סוף העולם. לוקחים צעד אחורה ובונים הצעה חדשה).

השאלה הזאת מתגלגלת אצלי במייל כבר כמה שבועות עם כמה אנשים שונים, אז בשביל לעשות סדר ולעזור גם למי שלא שלח הנה הרשימה שלי של אתרים ששווה להיעזר בהם לפני ראיון עבודה.

רוב האנשים ישמחו להודות שיש להם בעיה של זמן. שאם רק היו עוד שעתיים פנויות ביום היינו מצליחים לעשות כל כך הרבה יותר. זה נחמד אבל אם נהיה כנים עם עצמנו כנראה שנוכל למצוא בקלות את השעתיים האלה בפייסבוק, ב ynet או מול הנטפליקס.

יותר סביר שהסיבה שאנחנו לא מצליחים למצוא זמן לקחת קורס או לנסות טכנולוגיה חדשה קשורה לעומס. כשאת לוקחת על עצמך יותר מדי משימות, קשה למצוא את השקט הנפשי ללמוד ולהתפתח, ולכן גם יהיה קשה להשתפר.

במקום לגרד עוד חצי שעה ביום שווה להתאמץ ולהוריד משימה או שתיים. זמן הלימוד ימצא מהר מאוד את הדרך למלא את הוואקום.

מצפין זרם הוא מצפין שעובד בצורה מאוד פשוטה ולכן תקופה ארוכה מצפיני זרם היו רכיבי הצפנה מאוד פופולריים, ואפילו היום משתמשים בהם די הרבה. מצפין זרם מתחיל עם קוד סודי שנקרא מפתח, ומייצר ממנו זרם של ביטים שנקרא Key Stream. כל ביט בזרם הזה עובר XOR עם ביט מתאים מההודעה וכך מתקבל זרם ביטים מוצפן.

הבן אדם בצד השני יכול להשתמש באותו קוד סודי ראשוני כדי לייצר את אותו Key Stream, לעשות XOR בין ה Key Stream לבין הזרם המוצפן שהתקבל וכך להגיע להודעה המקורית. כל מי שבאמצע שלא יודע את המפתח לא יוכל לייצר את אותו Key Stream ולכן לא יוכל לקרוא את ההודעה.

מימוש מצפין זרם פופולרי (ולא הכי מאובטח) נקרא RC4 והקוד שלו בפייתון הוא בסך הכל:

def rc4(data, key):
    """RC4 encryption and decryption method."""
    S, j, out = list(range(256)), 0, []

    for i in range(256):
        j = (j + S[i] + ord(key[i % len(key)])) % 256
        S[i], S[j] = S[j], S[i]

    i = j = 0
    for ch in data:
        i = (i + 1) % 256
        j = (j + S[i]) % 256
        S[i], S[j] = S[j], S[i]
        out.append(chr(ord(ch) ^ S[(S[i] + S[j]) % 256]))

    return "".join(out)

הטעות הכי גדולה של אנשים שמשתמשים במצפין זרם נקראת Key Reuse. זה אומר להשתמש באותו Key Stream כדי להצפין מספר הודעות. ולמה זה רע? כי בגלל הטבע של XOR במצב כזה המפתחות "מתבטלים". במתמטיקה זה אומר ש:

C1 = Message1 ^ Key
C2 = Message2 ^ Key
=>

C1 ^ C2 = M1 ^ Key ^ M2 ^ Key
C1 ^ C2 = M1 ^ M2

כשעושים XOR למפתח עם עצמו הוא מתבטל ומקבלים ש XOR של שני הערכים המוצפנים הוא בדיוק XOR של שתי ההודעות. אם ההודעות לא מספיק מקוריות אפשר ללמוד די הרבה על ההודעות והמפתח הסודי דרך הפעלת XOR על המידע המוצפן.

אז הנה דוגמא בשפת פייתון של תוכנית שמצפינה שתי הודעות ושומרת 3 קבצים: קובץ אחד מכיל את ההודעה הראשונה מוצפנת, קובץ שני את ההודעה השניה והקובץ השלישי את ה XOR בין שני הקבצים המוצפנים:

from rc4 import rc4

enc1 = rc4('hello world', 'secret')
enc2 = rc4('\x00' * 10, 'secret')

with open('msg1.bin', 'w') as f:
    f.write(enc1)

with open('msg2.bin', 'w') as f:
    f.write(enc2)

with open('msg_xor.bin', 'w') as f:
    xor_enc = ''.join([chr(ord(a) ^ ord(b)) for a,b in zip(enc1,enc2)])
    f.write(xor_enc)

נמשיך לראות את הקבצים שנוצרו:

$ xxd msg1.bin
00000000: c285 53c2 be70 c3ad c284 c2a1 c389 40c2  ..S..p........@.
00000010: a7c3 9f                                  ...

$ xxd msg2.bin 
00000000: c3ad 36c3 921c c282 c2a4 c396 c2a6 32c3  ..6...........2.
00000010: 8b                                       .

עד פה נראה שהכל טוב - שתי ההודעות שונות אחת מהשניה ולא ברור ממבט ראשון איך שני הקבצים המוצפנים האלה יכולים להיות קשורים. אבל אז אנחנו מסתכלים על XOR של שני הקבצים:

$ xxd msg_xor.bin 
00000000: 6865 6c6c 6f20 776f 726c                 hello worl

בגלל השימוש באותו המפתח ביצוע XOR על שני הקבצים המוצפנים החזיר בדיוק את תוצאת ה XOR על שתי ההודעות המקוריות. ובגלל שההודעה השניה הורכבה רק מאפסים אנחנו רואים מול העיניים את ההודעה הראשונה מפוענחת.

תתפלאו לשמוע שהפיתרון במצבים כאלה הוא מאוד קל - פשוט צריך להוסיף ערך ייחודי למפתח כדי שה Key Stream יהיה שונה לכל הודעה שנצפין. הנה התוכנית המתוקנת שלנו:

from rc4 import rc4

enc1 = rc4('hello world', 'secret1')
enc2 = rc4('\x00' * 10, 'secret2')

with open('msg1.bin', 'w') as f:
    f.write(enc1)

with open('msg2.bin', 'w') as f:
    f.write(enc2)

with open('msg_xor.bin', 'w') as f:
    xor_enc = ''.join([chr(ord(a) ^ ord(b)) for a,b in zip(enc1,enc2)])
    f.write(xor_enc)

את הערך הזה שהוספנו למפתח אפשר להעביר יחד עם ההודעה המוצפנת, כחלק משם הקובץ או בתחילת הקובץ או איפה שמסתדר. לא צריך להצפין אותו או לשמור אותו בסוד, כל מה שחשוב זה לא להשתמש באותו ערך לשתי הודעות. עכשיו כשנסתכל על ה XOR של ההודעות שוב לא נוכל לקבל מידע על ההודעות המקוריות:

$ xxd msg_xor.bin 
00000000: c398 6ac2 9070 0b0e 3257 c3bb 5d         ..j..p..2W..]

חבר שלח לי שאלה מהאקרראנק שהיתה נראית מספיק מעניינת כדי לדבר עליה גם כאן. זה הקישור לשאלה המקורית:

https://www.hackerrank.com/challenges/new-year-chaos/problem

ובגירסא מקוצרת שלי בעברית - נתונה רשימה מבולגנת של מספרים והפעולה היחידה שמותר לכם לבצע היא להחליף שני מספרים סמוכים. מצאו כמה פעולות החלפה צריך בשביל לסדר את הרשימה.

לדוגמא אם אנחנו מתחילים עם הרשימה:

[2, 1, 5, 3, 4]

נצטרך לפחות 3 פעולות החלפה כדי למיין אותה:

1. קודם נחליף את ה-1 וה-2

2. אחרי זה נחליף את ה-3 וה-5

3. אחרי זה נחליף את ה-4 וה-5 (ליד ה-4 היה פעם 3, אבל אחרי ההחלפה הקודמת יש שם עכשיו 5).

ובשביל לסבך קצת את החיים יש גם תוספת קטנה - כל פעם שמחליפים שני מספרים אנחנו רושמים את המספר השמאלי ביניהם בצד ברשימת ה"עוקפים" (כי בשביל להגיע למצב המבולגן הוא היה צריך לעקוף את המספר שמימינו). אם אחד המספרים "עקף" יותר מפעמיים עלינו להפסיק ולהדפיס את הפלט "Too chaotic".