מדריך: גיבוי כל המייל לשרת שלכם
עכשיו שאתם כבר יודעים איך להתקין שרת שלכם בענן אפשר להשתמש בו כדי לגבות את כל המיילים שלכם מג'ימייל (או כל שירות מייל אחר). מסתבר שזה אפילו די פשוט.
טיפים קצרים וחדשות למתכנתים
עכשיו שאתם כבר יודעים איך להתקין שרת שלכם בענן אפשר להשתמש בו כדי לגבות את כל המיילים שלכם מג'ימייל (או כל שירות מייל אחר). מסתבר שזה אפילו די פשוט.
לא חשבתי על זה שאני יכולה להתפרנס מכתיבה
אף פעם לא חשבתי ללכת לאוניברסיטה. זה לא לאנשים כמוני.
לא חשבתי שאני יכולה לכתוב מערכת שלמה לבד.
לא חשבתי שאני יכול לעבוד למצוא עבודה בתכנות מהבית.
לא חשבתי שאני אי פעם אצליח להבין מהי רשת נוירונים.
אז לא ניסיתי...
היה לי בבית כסא שבור. איזה צ'ופצ'יק שהחזיק צ'ופצ'יק אחר נשבר ובגלל זה אי אפשר היה לשבת על אותו הכסא. ידעתי שצריך לתקן אבל לא חשבתי שאני מהאנשים שמתקנים לבד כסאות. עד שיום אחד חשבתי שאולי שווה לנסות. שעה אחר כך הכסא עמד יציב.
ברור שלא כל הסרטים שאתם אוכלים הם קלים לפיתרון כמו הכסא שלי. אבל בחיי שלקח לי מעל שנה לחשוב בכלל על הרעיון של לתקן לבד את הכסא הזה. ואותו דבר נכון גם לקריירה.
אם אתם מרגישים תקועים מבחינה מקצועית אפשרות אחת היא לעשות רשימה של כל הדברים שאנשים אחרים עושים אבל אתם לא כאלה - ואז לבחור אחד ולהחליט שאולי היום כן תנסו להיות כאלה.
פסטמייל נפל היום ל-3 שעות. אם השם לא נשמע לכם מוכר זה לא מפתיע - מדובר בחברה אוסטרלית שמתחרה בג'ימייל ומציעה שירותי אימייל. בתשלום. נדמה לי שאני המנוי היחיד שלהם בארץ, אבל אומרים שבעולם הולך להם די בסדר (יחסית לחברה שמתחרה בג'ימייל וכו').
בכל מקרה היום בבוקר השרת הפסיק להגיב ושלוש שעות עברו עליי בלי גישה למייל. כן אני יודע בג'ימייל זה לא היה קורה. מצד שני ג'ימייל קורא לכם את המיילים בשביל להציג פרסומות. בחזרה לפסטמייל - זה מה שאני למדתי מההשבתה היום:
אי אפשר לדעת מתי שירות רשת כזה או אחר יעלם. כדאי לשמור את כל המידע שחשוב לכם לפחות בעוד מקום אחד. אם זה מיילים אז כדאי לשמור עותק מקומי של כל המיילים. אם זה פרויקטים אז כדאי לשמור עותק מקומי של כל הקוד שכתבתם וכן הלאה.
השרת של פסטמייל היה באוויר כל התקופה הבעיה היתה הניתוב אליו. בגלל בעיה בספק התשתית שלהם השרת נותק מהרשת ואי אפשר היה להגיע אליו. הרבה פעמים שווה להשקיע את המאמץ ולבנות מנגנון Redundancy נורמלי המורכב ממספר שרתים המבצעים Replication של הנתונים ביניהם ומפוזרים באזורים גיאוגרפיים שונים ומשתמשים בספקי תיקשורת שונים. כך כששרת אחד לא נגיש תמיד אפשר להפנות את הגולשים לשרת אחר.
ביום חמישי בבוקר אעביר וובינר של שעה על הספריה Ruby On Rails: ספריה לפיתוח יישומי Web מלאים. בשעה אני מתכנן לכתוב אתכם Web Application מלא בו משתמשים יוכלו לפרסם לינקים לדברים שאהבו ומשתמשים אחרים יוכלו לעשות "לייק" על הלינקים.
רוצים לבוא? זה קישור להרשמה:
הרבה אנשים, במיוחד בטפסים על מסך קטן, משתמשים ב Placeholder של תיבת טקסט בעמוד אינטרנט בתור תווית לתיבה, מה שמקלקל קצת את העיצוב. להזכירכם המטרה האמיתית של placeholder היא להראות טקסט שמשתמש יכל היה לכתוב בתיבה - שזה בדרך כלל טקסט שונה מזה שמתאר את התיבה.
לדוגמא בתיבת טקסט של שם נרצה להשתמש בתור Label בטקסט "שם" ובתוך התיבה ב Placeholder נרצה לכתוב שם לדוגמא למשל "ישראל ישראלי". בצורה כזאת היישור של ה Placeholder מתאים תמיד ליישור העתידי של הטקסט שיחליף אותו.
ככה זה נראה בקודפן עם תיבה לשם ותיבה נוספת לאימייל:
ובכל זאת זה לא מה שקורה בחיים האמיתיים. כשהמסך קטן לפעמים צריך להתאמץ יותר ואז משתמשים במקום הזה של הפלייסהולדר כדי להציג את התווית. זה מיד מייצר חוסר תאימות עם כל מה שקשור ליישור - שהרי יישור התווית לא תמיד תואם ליישור הרצוי לטקסט שייכתב בתיבה.
הנה אותה הדוגמא הפעם עם פלייסהולדר בלבד:
הבעיה שהטקסט "כתובת אימייל" מיושר לשמאל מאחר ותוכן התיבה אמור להיות מיושר לשמאל. שינוי העיצוב ויישור הפלייסהולדר לימין ישפיע גם על הטקסט העתידי שייכתב שם וגם הוא יהיה מיושר לימין.
במצבים כאלה נרצה להבדיל בין יישור ה Placeholder ליישור הטקסט עצמו. הפיתרון הפשוט ביותר הוא עיצוב ה placeholder:
שעובד בכל הדפדפנים מלבד IE ו IE Edge.
אישית הייתי עוצר כאן, אבל אם אתם חייבים את ההתנהגות הזאת גם בדפדפני IE אפשר להשתמש ב JavaScript כדי להוסיף אותה כמו בדוגמא הבאה:
נסו לחשוב על מקומות עבודה מרשימים להוסיף לקורות החיים שלכם, או לגייס מהם עובדים. כאלה שאם מישהו כותב בקורות חיים שעבד בחברה ההיא אז מיד מגייסים אותו בלי ראיון טכני ובלי להראות שאתה יודע איך למצוא מספרים כפולים במערך.
וככל שאני חושב על זה יותר אני מרגיש שיש מעט מאוד כאלה (ואם מורידים את הצבא מהמשוואה לדעתי אין בכלל).
אז כן ברור שיש מקומות שעושים קצת יותר רושם ומקומות שעושים קצת פחות, ופגשתי כבר אנשים שלא יזמינו לראיון בן אדם שעבד בחברה X או Y, אבל זה מעט. ברוב המקרים הטקסט בקורות חיים של מה עשית בתפקיד מסוים הרבה יותר מעניין מזהות החברה שבה עבדת. דן אברמוב קיבל עבודה בפייסבוק בגיל 26 בלבד כי כתב את Redux, לא בגלל שלפני זה בילה שנים בחברות נחשבות דומות.
מסתבר ש: "שלום, אני ינון פרק, ובניתי את המערכות האלה" נשמע הרבה יותר טוב מ: "שלום, אני ינון פרק ועבדתי שנתיים בחברה ההיא".
כמה זמן ייקח לך ללמוד לרכב על אופניים? ועד מתי בכלל מודדים?
עד שאתה מצליח לרכב 20 שניות בלי ליפול? עד שאתה מצליח לרכב עשר דקות בלי ליפול? עד שאתה מבין איך לעצור? עד הפעם הראשונה שאיבדת שליטה והצלחת להשיג אותה בחזרה בלי ליפול? עד שלמדת להחליף פנימית? עד שהתפוצץ לך צמיג באמצע נסיעה?
במקום לשאול מתי אני יודע לרכב על אופניים בואו נשאל מתי אני יודע מספיק בשביל להתחיל להתאמן.
לקח לי שעה לדעת ריילס לרמה מספיק טובה כדי שאוכל לעשות נזק ולכתוב אפליקציה אמיתית. מאז כבר 4 שנים שאני לומד את הפריימוורק ועדיין רחוק מלדעת הכל. ביום חמישי בבוקר אעביר וובינר שבו אלמד את אותה שעה ראשונה בריילס שתאפשר גם לכם להתחיל להתאמן. מוזמנים לקרוא פרטים ולהירשם בקישור:
היא שאין להם סכימה.
הקוד הבא למשל יכניס אוביקט משתמש ל MongoDB:
db.products.insert(
[
{ item: "pen", qty: 20 },
{ item: "eraser", qty: 25 }
]
)
וגם הקוד הבא יכניס אוביקט לאותה טבלא:
db.products.insert(
[
{ item: "pen", qty: 20, unitPrice: 10 },
]
)
לא צריך לעשות שום שינוי בבסיס הנתונים כדי לעבור ממצב שהמערכת שומרת מוצרים בלי מחיר למצב שהמערכת שומרת מוצרים עם מחיר. פשוט מתחילים להוסיף מוצרים חדשים שיש להם מחיר.
ואתם מבינים כבר מה שבור פה כן?
אם לא זכרתם לעדכן את כל המוצרים הישנים אתם עלולים במהירות למצוא את עצמכם עם מערכת שבורה. קוד במקום אחר (חדש יותר) מתבסס על זה שלכל המוצרים יש מחיר כי מי שכתב אותו שכח שפעם מחירים נשמרו בטבלא אחרת. ובדיקות לא יעזרו לכם כאן כי המערכת בכל רגע נתון נכונה לגמרי. הבעיה היא במעברים.
סכימה עוזרת לתאר את המצב הנוכחי של בסיס הנתונים אבל גם את מה שצריך לעשות בכל פעם שיש שינוי. היא נותנת לכם הזדמנות לחשוב לא רק על העמודה החדשה שאתם מוסיפים אלא גם מה עושים עם כל השורות הישנות שעבורן אין ערך בעמודה זו.
אנחנו עובדים על מכשירים שיהיו יותר ויותר ידידותיים אבל אני לא בטוח שהכל יוצא לטובתנו.
נסעתי עם מובילאיי לפני כמה שבועות והמכשיר ממש מעולה כלומר כל פעם שעמדתי בפקק וקצת לא שמתי לב הוא צפצף וכך מנע ממני להתנגש במכונית שממול. אבל אולי בלעדיו הייתי משקיע יותר בנהיגה.
או ממשק קולי לטלפון- זה אחלה שאפשר לדבר עם סירי ולבקש ממנה לעשות דברים, זה עוזר בנהיגה וגם כיף לילדים, אבל אולי בלעדיו היית מתאמץ יותר ללמוד לקרוא ולכתוב?
או בקורסים- זה אחלה שיש לך עורך טקסט אונליין אינטרקטיבי שאתה יכול להכניס את הקוד ומיד לראות תוצאה בלי שתצטרך להתקין שום דבר. זה הרבה יותר קל להתחיל ככה. אבל אולי אם היית מתאמץ להתקין את התוכנות ולהפעיל הכל על המחשב שלך היית לומד יותר ברצינות?
אז תגידו אנשים יתאמצו לקרוא ולכתוב בלי קשר לסירי. ואנשים יתאמצו לנהוג טוב בלי קשר למובילאיי. אבל לפחות בכל מה שקשור לקורסים אני יכול להבטיח לכם שהידידותיות היא לא לטובתכם. אתם תלמדו הרבה יותר טוב אם תתאמצו להתקין הכל על המחשב שלכם ולהתווכח עם הודעות שגיאה מוזרות. כמה שיותר מוזרות יותר טוב.
אז החלטתם להתקין שרת לינוקס בענן שיהיה לכם לחבר. ברכותיי. בואו נראה איך מתחילים, איך מתקדמים וגם לאן ממשיכים אחרי. הפוסט הזה מלווה את הוובינר שאעביר מחר באותו נושא ואם אתם קוראים את זה בזמן מוזמנים להצטרף בקישור: