טיפים קצרים וחדשות למתכנתים
שתי צורות של תקשורת בריאקט מאוד ברורות מהתיעוד: הראשונה היא העברת מידע מהורה לילד באמצעות Properties, והשניה היא שליחת פקודות מילד להורה באמצעות העברת Callback בתור Property. פוסט זה יעסוק בבעיה שלישית שפחות מדברים עליה: איך לשלוח פקודה מהורה לילד.
אחת הפונקציות האהובות עליי בפייתון נקראת namedtuple. היא מייצרת מעין מחלקה עם שדות קבועים, מה שנקרא Data Object. כתיבת משהו דומה ב JavaScript יכולה ללמד אותנו דבר או שניים על השפה.
שידרגתם לפייתון3 ולא בטוחים מה יצא לכם מזה? הנה שלושה שיפורים שאני ממש שמחתי לגלות. ותודה למאיר על ההערה מהפוסט הקודם שבזכותה התחלתי את החיפוש הזה.
הבעיה המרכזית בממשק של גיט איננה שורת הפקודה, אלא העובדה שהוא זורק עלינו עולם מושגים שלם שלא תמיד מתחבר לעולם המושגים שלנו. אבל מי שיתאמץ להבין אותו יגלה שהרבה פעמים ההשקעה היתה שווה את זה, כמו בסיפור הבא על מחיקת תיקון ישן.
שפת רובי היא השפה הכי מדליקה שאתם לא כותבים בה. מי שקורא רובי בפעם הראשונה עלול להרגיש שהכל נשמע כמו יפנית. ובצדק. כי מי שהמציא את רובי הוא יפני בשם יוקישירו משצימוטו, אבל כולם קוראים לו מץ. מץ בכל מקרה חשב ששפות תכנות צריכות לעבוד בשבילנו ולא אנחנו בשבילן ולכן הכניס לרובי את כל היכולות שיכל לחשוב עליהן כדי שלמתכנתים יהיה כיף. אני מקווה שעד סוף המדריך תשתכנעו שהוא הצליח.
חבר שכנע אותי להסתכל על החידות של אתר האקרראנק. למי שלא מכיר זה אתר שעושה כל מיני תחרויות תכנות ועוזר לחברות עם ביצוע ראיונות טכניים. בכל מקרה לא אהבתי את הסגנון כי התחושה שהשאלות מאוד סגורות ומנסות להוביל אותך לפיתרון שהם רוצים.
אבל אז במחשבה שניה נראה לי שלהבין ולדעת להיכנס לראש שלהם זה אולי לא כזה רע (גם אם לא יצירתי במיוחד) כמו שתראו בדוגמא הבאה.
את הבאג שמתואר כאן פגשתי במספר מקומות ובמספר שפות. בכל המקרים הוא מהווה תזכורת טובה לכך שחשוב לזכור איך מידע נשמר בזיכרון ומה קורה כשמשתפים מידע שאולי לא תכננו לשתף. הדוגמא הפעם תוצג ב JavaScript.
אחרי הרבה זמן של התלבטויות ובחינה של כל מיני טכנולוגיות הצלחתי לחבר פורום. הבקצרה זה שמעכשיו אם יש לכם משתמש באתר אתם יכולים ללחוץ למעלה על הקישור "פורום" ולהגיע לפורום שלנו, לפרסם שם שאלות ולשתף דברים שמעניינים אתכם.
גיקטיים פרסמו בשבוע שעבר כתבה עם הכותרת הזאת שאמורה לתאר דילמות בחיי מתכנתים. עכשיו ברור שלקחת שם שיר של פלורנס ריס ככותרת זה קליקבייט אז לחצתי וזה באמת היה קליקבייט. אבל זה לא אומר שאין דילמות. גם מתכנתים צריכים לבחור צד, והנה כמה סוגיות אמיתיות שאין להן פיתרון יחיד.
רקורסיה היא אחד הנושאים האלה שקל לדבר עליהם ולהבין בתיאוריה, אבל כשבאים לפתור בעיות בצורה רקורסיבית לא תמיד ברור איך להתחיל, או למה בכלל צריך את זה. דרך אחת להשתכנע היא פשוט לכתוב קוד אז הפעם הפוסט הוא יותר משימה בשבילכם. את כל התרגילים הבאים אפשר לפתור באמצעות רקורסיה או באמצעות לולאות, אבל אני חושב שהפיתרון באמצעות רקורסיה יוצא נקי יותר.