הבלוג של ינון פרק

טיפים קצרים וחדשות למתכנתים

למה לכתוב בדיקות?

23/01/2024

  1. בדיקות עוזרות לבוס שלי להרגיש טוב.

  2. בדיקות עוזרות לי להבין את הבעיה טוב יותר לפני שמתחיל לכתוב קוד.

  3. בדיקות שומרות עליי מחברי הצוות ההזויים שלי שרק מכניסים באגים למערכת.

  4. בדיקות שומרות עליי מטעויות טפשיות שאעשה בעתיד שישברו מנגנונים שבניתי.

  5. בדיקות מאפשרות לי לפתח פיצ'רים חדשים מהר יותר כי הרצת הבדיקות מהירה יותר מהרצת המערכת בסביבה האמיתית.

וכן אפשר לבחור יותר מתשובה אחת, אבל זה לא חשוב. יותר מעניין לדמיין איך נראות הבדיקות עצמן, איך נראות בדיקות שאנחנו כותבים כדי לשמח את הבוס, לעומת בדיקות שעוזרות לנו לכתוב קוד מהר יותר, ועל איזה סוג מערכת היינו מעדיפים לעבוד.

כריך של באשר

22/01/2024

בדרך החוצה מהחדר כושר יש מעדניית גבינות (פרמז'רי, בשביל האווירה החו"לית) בשם באשר עם שלט מזמין "כריך של באשר כבר טעמת?"

ואני כל פעם עברתי שם ורציתי לטעום, אבל פעם אחת הכריך נראה יקר מדי, ופעם אחרת הוא לא נראה מספיק טרי, ועוד פעם בדיוק לא הייתי במצב רוח לכריך גבינה וככה עוברים הימים וידעתי שכל פעם שאני עובר ליד הפרומז'רי אני מסרב להזדמנות אבל משאיר את הדלת פתוחה. ה"לא" היה בסך הכל "לא היום", אבל אל תדאג באשר מחר ננסה שוב. וכשהפסקתי לאכול מוצרי חלב רציתי להסתכל אחורה ולהגיד "רגע, מה עם הכריך?" ו"יש לי פה הזדמנות שמחכה" אבל זה כבר היה מאוחר מדי. את הכריך של באשר אני כבר לא אוכל.

נזכרתי בבאשר כשהסתכלתי שוב על קורס מקצועי שרציתי לעשות, ומכל מיני סיבות לא מצאתי את ההזדמנות. הפעם זה לא אני שהשתניתי אלא הקורס שירד מהאוויר.

דרק סיברס אמר Hell Yeah Or No והרבה זמן שמעתי אותו אבל בראש שלי זה היה Hell Yeah or Not Now. אבל האמת שה No של דרק הרבה יותר עוזר לפוקוס. לא רוצה? תמשיך הלאה, מכל הלב. ההמתנה להזדמנויות טובות יותר רק מבלבלת.

פיתרון Advent Of Code 2023 יום 9 בסקאלה

21/01/2024

כשלומדים רקורסיה לא תמיד ברור למה צריך את המבנה הזה, הרבה פעמים בגלל שאנחנו מנסים לפתור בצורה רקורסיבית שאלות שלא הכי מתאימות לחשיבה הרקורסיבית. המקרה של יום 9 ב Advent Of Code השנה המחיש איך שאלות מסוימות מזמינות את הפיתרון הרקורסיבי, ונפתרות בקלות בזכותו.

המשך קריאה

האיש שחילק הוראות

20/01/2024

הוא הלך מולי ברחוב צר. אני על אופניים והוא מסתכל קדימה, ובדיוק כשהתלבטתי אם להיצמד לימין או לשמאל כדי שנוכל שנינו לעבור הוא הצביע עם היד לצד אחד ונצמד לצד השני. בלי לחשוב נצמדתי לאן שהוא הצביע ושנינו המשכנו בלי לחשוב פעמיים.

האיש שחילק הוראות לא עצר לשאול אם מותר לו להגיד לי מה לעשות.

הוא לא החזיק בטייטל נחשב, לא לבש חליפה ואפילו לא נראה יותר מדי סמכותי.

הוא פשוט הבין בדיוק בזמן את האינטרס המשותף של שנינו, הסביר בצורה מדויקת מה צריך לעשות ונתן דוגמה אישית. וחוץ מלחסוך לי כמה דקות בדרך הוא גם לימד אותי שיעור חשוב על מנהיגות.

איך לפתור בעיות "קטנות"

19/01/2024

המוח האנושי ממש טוב בפיתרון בעיות שבעיניו הן חשובות. זה מנגנון בריא שנועד לתת לך רעיונות מה לעשות כשנמר רודף אחריך ויש לך בעיה ממש חשובה ודחופה. אבל המוח שלנו ממש גרוע בלהתמודד עם בעיות "קטנות", ובקטנות אני מתכוון לכל מה שאינו מהווה סכנת חיים מיידית. במילים אחרות אם אפשר לחיות עם הבעיה עוד יום עדיף לחכות עם הפיתרון למחר ולהתמקד בנמר שרודף אחריך.

(ואם לא רודף אחריך נמר? נו תסמכו על המוח שלכם שימציא מספיק נמרים דמיוניים שרודפים אחריכם כדי שאף פעם לא יהיה משעמם).

וכן זאת אחת הסיבות שגורמות לנו לפחד יותר מדי מכרישים ופחות מדי מצבאים.

הבעיה שלנו היא שבחיים המודרניים ובמיוחד בתכנות יש הרבה יותר נזק בבעיות קטנות שמצטברות. קוד ילך ויהיה יותר גרוע ככל שעובר הזמן ואנחנו לא מתחזקים אותו. שחיקה בעבודה תלך ותחריף ככל שלא נטפל בה. הרמה המקצועית שלנו הולכת ומתדרדרת ככל שאנחנו מזניחים לימוד חומרים חדשים. בשביל להצליח לאורך זמן אנחנו צריכים להבין איך לפתור בעיות קטנות לפני שהן הופכות לגדולות - כלומר אנחנו רוצים להפסיק לעשן לפני שנקבל סרטן, אנחנו רוצים להרוויח יותר בעבודה ולבנות איזון בין עבודה לחיים לפני שנישחק לגמרי ואנחנו רוצים להישאר בחזית המקצועית לפני שנצבור פער שיהיה קשה מדי לסגור אותו.

אלה כמה רעיונות שיכולים לעזור בהתמודדות עם בעיות קטנות:

  1. אפשר להפוך בכוונה בעיות קטנות לגדולות - אם קצת מפריע לכם שאתם לא מרוויחים מספיק, אפשר לרדת לחצי משרה ואז ממש תרגישו את החור בכיס. מגבלת השעות תכריח אתכם למצוא דרכים להרוויח יותר פר-שעה, והמוח שלכם ישמח לשתף פעולה כי הבעיה מאוד מורגשת.

  2. אפשר לשנות פרספקטיבה - אם קצת מפריע לכם לקבל סרטן בעתיד הרחוק, אולי תגלו שמאוד מפריע לכם הריח הרע מהפה, או המחיר הגבוה של חפיסת סיגריות. שינוי נקודת המבט יכול לתת לנו את הדחיפה לשינוי.

  3. אפשר להתחיל הרגלים חדשים - הרבה אנשים מדווחים שאחרי שהם התחילו לכתוב בדיקות למערכת גם איכות הקוד השתפרה. זה קורה בגלל שעד עכשיו לא שמתי לב שהקוד בכזה בלאגן או שזה לא עד כדי כך הפריע לי, אבל כשצריך לכתוב בדיקות הבלאגן בקוד הופך לבעיה גדולה.

  4. אפשר לבקש עזרה - לפעמים משהו שנראה לך קטן ולא חשוב יכול מאוד להפריע למישהו אחר. נסו להכניס לצוות אנשים שמשלימים אתכם ותראו איך הם פותרים את הבעיות הקטנות שאתם שמתם בצד.

יש לכם טריקים נוספים שעוזרים להתמודד עם בעיות קטנות? שתפו בתגובות או בטלגרם.

שימוש דוגמטי, שכל ישר ומה עושים עם הגו'ניורים?

18/01/2024

חברות פיתוח רציניות היום מפעילות תהליך של Code Review על קוד חדש שנכנס למערכת, והרבה פעמים צוותים ינסו לתחזק תהליך כזה גם כשאין מספיק כח אדם כדי לעבור אחד על הקוד של השני. בשטח זה מוביל לשתי תוצאות גרועות:

  1. הראשונה היא שימוש דוגמטי ב Best Practices, כי אם אין לך זמן לעבור על קוד ובכל זאת לא נעים לא להגיד כלום, אז אתה תעיר על הדברים הקטנים שקופצים לעין (למה אין שתי שורות רווח לפני הפונקציה? הקומפוננטה הזאת עושה יותר מדי וכו).

  2. השניה היא איטיות בפיתוח, כי במקום להכניס קוד ולראות מה נשבר אנחנו צריכים לחכות להערות לא רלוונטיות של ראש הצוות העסוק מדי.

לאורך זמן המטרה של Code Reviews היא לשפר את איכות הקוד של המערכת, ולעזור לג'וניורים להשתפר ולהיחשף לתבניות פיתוח טובות יותר. הנה שלוש שאלות ששווה לשאול את עצמנו לגבי תהליכי ה Code Review (גם הוותיקים וגם הצעירים)-

  1. באיזו תדירות אני מעביר או מקבל הערות ששינו את ה Design של הפיצ'ר בצורה משמעותית?

  2. באיזו תדירות אני מעביר או מקבל הערות הקשורות לאבטחת מידע או שתפסו בעיית ביצועים משמעותית לפני שהגיעה לפרודקשן?

  3. באיזו תדירות אני מעביר או מקבל הערות שגרמו לי ללמוד פרדיגמה או רעיון חדש, או שגרמו לי לראות אחרת את המערכת ואת תהליך הפיתוח?

אם תהליך ה Code Review שלכם לא עובד טוב כמו שהייתם רוצים אל תתביישו לשנות אותו. מעבר לעומק על PR אחד בחודש נותן יותר ערך ממעבר חטוף על שלושה PR-ים כל יום.

נתחיל בדרך שמובנית בשפה

17/01/2024

אחת הטעויות הנפוצות בלימוד טכנולוגיה מתחילה כשאנחנו מסתכלים על Tech Stack במקום על שפה, ומנסים ללמוד סטאק שלם במכה אחת. זה יהיה הניסיון ללמוד Node.js יחד עם אקספרס, או רובי יחד עם ריילס, אבל גם ריאקט יחד עם רידאקס ו next ו styled components ו TypeScript.

לכאורה יש פה הזדמנות להרוויח - במקום ללמוד קודם X אחר כך Y אחר כך Z אני אלמד ישר את הדרך הנכונה לעשות דברים, ואחרי זה אם יעניין אותי להתקדם אוכל להתעמק בכל טכנולוגיה. בפועל המשחק הזה פועל לרעתנו מכמה סיבות:

  1. אנחנו מפתחים תלות בפריימוורק כך שיהיה לנו קשה להחליף חלקים ממנה.

  2. אנחנו מתרגלים לדרך חשיבה מסוימת, בלי להבין את הפוטנציאל האמיתי של הכלי.

  3. ואולי הכי גרוע, פריימוורקים מסתירים מאיתנו את הפרטים של "איך דברים עובדים" ומגדילים את הסיכוי שנכתוב קוד לא הגיוני.

לפני שרצים ללמוד את כל הסטאק נסו לראות שאתם מצליחים להסתדר רק עם הטכנולוגיה אותה אתם מנסים ללמוד. כן אפשר להסתדר ממש טוב עם ריאקט גם בלי Redux ו next ולימוד הדברים לפי הסדר רק יעזור להבין את הקשרים ביניהם.

האם Exceptions צריכים להיות חלק מהממשק?

16/01/2024

ג'אווה ניסו לטעון ש Exceptions הם חלק מהממשק של הפונקציה, רק בשביל לגלות שמתכנתים משתמשים יותר מדי ב Runtime Exceptions כשאין להם כח לתעד את הדברים הרעים שיכולים לקרות. ראסט מנסה את אותו משחק עם החזרה מוקדמת של ערכי שגיאה וסימני שאלה, אבל עדיין מוקדם להבין איך זה ייגמר.

בצד השני של המפה יש לנו את פייתון שמציינת ב PEP484:

No syntax for listing explicitly raised exceptions is proposed. Currently the only known use case for this feature is documentational, in which case the recommendation is to put this information in a docstring.

וגם בטייפסקריפט היה דיון אינסופי שנגמר בלי המלצה משמעותית.

הבעיה הגדולה שלנו היא שמצד אחד אנחנו לא רוצים להכריח אף אחד לטפל בשגיאות (כי לכל פרויקט יש דרישות שונות), אבל מצד שני זה מרגיש לא נכון לטעון שיש לנו Type Safety כשבעצם קוד יכול "לקפוץ" למקומות אחרים בגלל פקודה בפונקציה פנימית.

מה דעתכם? האם Exceptions צריכים להיות חלק מהממשק? מעדיפים קוד שמחזיר שגיאה או שזורק Exception, ובאיזה מצבים?

מה אנחנו מחפשים בשפת תכנות

15/01/2024

מישהו ברדיט של סקאלה הפיל פצצה השבוע ושאל "למה בעצם הפסקתם להשתמש בסקאלה?". זה מעניין כי סקאלה באמת נמצאת בדעיכה בערך מ 2017. שלוש הסיבות המרכזיות שעלו שם הן:

  1. קשה לגייס אנשים ועלות מפתחים מאוד גבוהה.

  2. אקוסיסטם מפוצל ולא מתוחזק.

  3. אין עבודה.

בהיבט של האקוסיסטם לסקאלה היה את spark ואת play, שניהם עדיין פעילים ומושכים מתכנתים אבל הרבה פחות מבעבר. ספארק עובד טוב עם פייתון ובשביל לפתח אפליקציות ווב אנחנו מעדיפים את טייפסקריפט. בסוף אנחנו רוצים לבחור שפה שיכולה לתת תשובה טובה לשאלה "למה השפה הזאת טובה". זה יכול להיות ביצועים, מוצר דגל או תחום מסוים בו השפה שולטת. פייתון השתלטה על תחום ניתוח נתונים ו AI, ומשם הפכה לפייבוריטית של הרבה אנשים. ג'אווהסקריפט הרוויחה כי היא היתה היחידה שרצה בתוך דפדפן בצורה מובנית. רובי הרוויחה כשריילס היה מעניין ו swift איתנו בגלל האייפון.

למרות המעמד הגבוה של Python ו JavaScript בימים אלה, כדאי לזכור את הלקח של סקאלה, רובי, פרל ושפות רבות נוספות. העולם ישתנה ושפות חדשות יגיעו. ככל שאפשר שווה להתרגל ללימוד שפות תכנות חדשות אפילו בתור תחביב, כדי שכשיגיע היום והשפה שלנו תתחיל לאבד גובה נוכל להתקדם ולא להרגיש תקועים.