הבלוג של ינון פרק

יותר מדי שמועות מבלבלות אתכם לגבי החוק? רוצים פטור ולא בטוחים איך לגשת לזה? במדריך זה אפרט את הצעדים והמסמכים שאני הגשתי בתהליך לקבל פטור מהנגשת האתר ל-3 שנים.

החברים שלנו מאתר tiktaklaw.com העלו טופס חדש שמאפשר לכל אחד להגיש תביעה מיידית בנושא הפרת כללי נגישות האינטרנט, ויש שמועות שכבר התחילו נסיונות סחיטה כלפי בעלי אתרים. אז בשביל שתדעו מה לכתוב בתביעה הכנתי מדריך קצר לזיהוי בעיות נגישות ב-99% מהאתרים בארץ תוך פחות מעשר דקות.

הפופולריות והפשטות של שפת JavaScript יצרו מצב מטריד למגייסים: המון משאבי למידה חינמיים ברשת מאפשרים ללמוד JavaScript בן לילה, וכולם צריכים לגייס מתכנתי JavaScript. התוצאה היא הרבה יותר מדי קורות חיים עם המילה JavaScript, שלא מעידה על מיומנות אמיתית בשפה.

האשמה כמובן לא בלומדים. כשלומדים לבד קל להפריז ביכולות או בהבנה שלך. אז בשביל המגייסים והמתגייסים לתפקידי פיתוח Web, אני רוצה להציע אוסף שאלות שכל שועל JavaScript צריך לדעת לענות עליהן. אם אתם לא בטוחים לגבי חלק מהתשובות, או אם המועמד שמולכם מגמגם כשאתם מעלים אחת מהן אולי הגיע הזמן לחזור לספרי הלימוד.

בעולם התעשייתי חברות מכרו מוצרים ומחירי מוצרים אלו יכול ללכת למעלה או למטה. למעלה כשהשוק טוב כדי להגדיל את הרווח, ולמטה כשהשוק עייף כדי למכור יותר יחידות.

בעולם של תוכנה-כשירות מודלי התמחור הפכו הרבה יותר מורכבים וכל שינוי בהם עלול להביא לתוצאות בדפוסי השימוש של המשתמשים ואף לאובדן משתמשים. קחו את Digital Ocean בדוגמא מהשבוע האחרון.

קוראים וחברים יודעים כבר שיש לי חולשה לראיונות עבודה ובפרט לשאלות מקצועיות מראיונות עבודה, ולכן כל כך שמחתי לראות באיזו קבוצת פייסבוק קישור לספר מלא שאלות מסוג זה. אחרי דפדפוף מהיר נעצרתי על שאלונת בנושא חיבור רשימות מקושרות.

יותר מדי חברים שלי שהם פרילאנסרים או בעלי עסק המבוסס על תוכנה מחזיקים את הקוד שלהם בארון: על המחשב, מסונכרן ב Dropbox, על שרת שלהם או במיליון מקומות לא מתאימים אחרים.

בעולם התוכנה הדרך הטובה ביותר לשמור על קוד היא במערכת ניהול גרסאות ייעודית, והכי נוחה לשימוש היום היא המערכת שמציע Github.

הגישה הדקלרטיבית של React מאוד עוזרת לחשוב על היישום ולתכנן את מה שמופיע על המסך, אבל לפעמים יש קוד שפשוט הגיוני לכתוב אותו פקודה אחר פקודה (אימפרטיבי). קודם תציג את התיבה, ואז תתיחס לקלט מהמשתמש. איך נממש מנגנון דומה בריאקט?

בעבר מתכנתים רבים השתמשו במאפיינים מסוג onClick על הכפתורים כדי לחבר קוד לאירועים. לימים, המעבר לפיתוח מונחה עצמים די ביטל אפשרות זו, מאחר והפונקציות כבר לא היו זמינות באופן גלובלי (אלא רק כשדות של אוביקטים).

אבל קשירת אירועים מתוך HTML עדיין נראית כרעיון טוב במצבים מסוימים. זה נוח שהכל נמצא במקום אחד (לראיה הפופולריות של ריאקט). בפוסט זה נבנה מנגנון bindings פשוט בעצמנו ואני מקוה שזה יעזור לכם להבין איך מנגנונים כאלה בנויים.

אין על אוטומציה, ולמרות זאת לפעמים יש משימות קטנות שנשארות אתנו בביצוע ידני הרבה זמן. לפעמים מתוך עצלות, לפעמים סתם לא בטוחים איך לגשת לזה. כך היה הסיפור שלי עם תאריכי פרסום לפוסטים.

קוראים וותיקים יודעים שאני מעלה פוסטים פעמיים בשבוע בימי שני וחמישי. הכתיבה מבוצעת איפשהו באמצע וכל פעם שאני כותב פוסט אני פותח יומן לראות מה התאריך של יום שני או חמישי הקרוב וקובע פרסום מושהה.

ואז למדתי יוניקס.

מתכנני בתי הספר שלנו ראו לנגד עיניהם חברת מופת של פועלים, שבבוקר הולכים למפעל לייצר ואחר הצהריים חוזרים הביתה לזמן איכות עם המשפחה ושיחות פילוסופיות על החיים. שיטת הלימוד והתכנים נבחרו בקפידה כדי לייצר אנשים שירגישו בנוח בסגנון החיים הזה.

את החינוך לעבודה במפעל אנו רואים במתודה: חלוקת התלמידים לכיתות לימוד לפי גיל עם התקדמות בכל שנה לכיתה הבאה (בדומה לפס-ייצור). חלוקת זמן הלימוד לשעורים והפסקות עם השעון שעוזר להפריד ביניהם. וכמובן המבחנים האחידים שתפקידם למיין את התלמידים כשם שבוחנים איכות של תוצרים בפס הייצור.

את החינוך לערכים אנו רואים בתכני הלימוד עצמם: נסיון להקנות לכל ילד בסיס בלשון, היסטוריה, ספרות, תנ"ך וכמובן מקצועות הדגל אנגלית ומתמטיקה. הרעיון שקיים סט ידיעות שכל אדם בחברה צריך לדעת כדי שיוכל לתקשר ולדון עם חבריו על הנושאים החשובים באמת.

הבעיה הגדולה של בית הספר היא שהעולם כבר לא נראה כך. המדינות המודרניות מקיימות כלכלה בתר תעשייתית בה המפעל נדחק לשוליים ועיקר הייצור הוא בתעשיות עתירות ידע, פנאי, אומנות, חינוך ושירותים. אנו מגדלים דור של פועלים לעולם שאין בו יותר מפעלים, והגיע הזמן לעצור את זה.