הבלוג של ינון פרק

המחיר האמיתי של בעיה כולל לא רק את הערך שאנחנו מפסידים בזה שלא פותרים אותה, אלא גם את כל הזמן האבוד שאנחנו שורפים על ניסיונות נוספים להתמודד.

שרת יציב שמחובר למערכת ניטור שגיאות יאפשר לי לראות מיד כשיש בעיה וגם לחפור במדדים של השרת כדי להבין מה נשבר. אבל אם השרת לא בנוי כמו שצריך גם יהיו בו יותר בעיות, וגם כשכבר יש בעיה אין לי דרך טובה לחקור אותה ולתקן את הדבר האמיתי ששבור, ואז צריך לשרוף שעות בניסיונות עד שמגיעים למשהו.

רוב הזמן אנחנו יכולים לראות את הבעיות שעוצרות אותנו, אבל אין לנו זמן או ידע מתאים כדי לפתור אותן או שיש בעיות שנראות יותר דחופות. ולכן האתגר שלנו (כמפתחים, כיזמים, כמנהלים) הוא לזהות את העלות האמיתית של בעיה. בעיה שעולה יום עבודה פעם בחודש כל חודש היא דחופה, גם אם היום הוא לא היום של השריפה.

יותר מדי פעמים אני רואה קוד עם כוונות טובות שלא עומד במבחן הזמן. במקרה של ריאקט תבנית מאוד בעייתית היא הכנסת לוגיקה לתוך ה JSX. זה מתחיל פשוט עם איזה סימן שאלה נקודותיים:

function App() {
  const [text, setText] = useState(0);
  return (
    <div>
      <button onClick={() => setText(t => (t + 1) % 2)}>Toggle</button>
      {text == 0 ? <Text1 /> : <Text2 />}
    </div>
  )
}

אבל מהר מאוד הופך למפלצת.

מה עושים במקום? מנגנון קל הוא להוציא את הקוד המכוער לקומפוננטה נפרדת שחיה רק בשביל הלוגיקה הזאת. החלטנו שצריך להתלבט איזה קומפוננטה להציג? בואו נעביר את זה לקומפוננטה נפרדת ונקבל:

function Text({id}) {
  if (id === 0) {
    return <Text1 />
  } else {
    return <Text2 />
  }
} 


function App() {
  const [text, setText] = useState(0);
  return (
    <div>
      <button onClick={() => setText(t => (t + 1) % 2)}>Toggle</button>
      <Text id={text} />
    </div>
  )
}

בשלב הבא אם נצטרך מנגנון יותר גנרי (למשל כי נצטרך שוב לבחור בין כמה קומפוננטות) נוכל להפוך את Text לפונקציה כללית ונקבל:

function Text1({color}) {
  return <p style={{color}}>Text 1</p>
}

function Text2({color}) {
  return <p style={{color}}>Text 2</p>
}

const Toggle = (...components) => (props) => {
  const cls = components[props.id]
  return React.createElement(cls, props);
} 

const Text = Toggle(Text1, Text2);

function App() {
  const [text, setText] = useState(0);
  return (
    <div>
      <button onClick={() => setText(t => (t + 1) % 2)}>Toggle</button>
      <Text id={text} color="red" />
    </div>
  )
}

הפעלתי היום קוד טייפסקריפט שהתחבר לבסיס נתונים PGlite, יצר טבלה, הכניס נתונים ושלף אותם חזרה. החלק המלהיב הוא שלא היה לי בסיס נתונים מותקן. זה הקוד וצריך רק deno run בשביל להריץ:

import { PGlite } from "npm:@electric-sql/pglite"

async function main() {
  const db = new PGlite()
  await db.query("create table test(x integer, y integer);");
  await db.query("insert into test values(1, 1);");
  await db.query("insert into test values(2, 2);");
  const result = await db.query("select * from test");

  console.log(result);
}

main();

הפרויקט עדיין בשלבי פיתוח וידרוש עוד עבודה עד שנקבל תמיכה ב ORM-ים אבל כבר אפשר לחלום על כמה שיפורים משמעותיים בפיתוח שהוא יוכל להכניס לאקוסיסטם של JavaScript בצד שרת-

1. מהירות - כי אם בסיס הנתונים רץ באותו תהליך כמו השרת אז יותר זול להוציא קריאות לבסיס הנתונים.

2. שאילתות יותר פשוטות - המשך של הסעיף הקודם, כי אם בסיס הנתונים רץ אצלי באותו תהליך אני יכול להוציא גם 20 שאילתות ויכול לוותר על JOIN-ים או חיבורים מורכבים בין טבלאות.

3. בדיקות מהירות ומקביליות - כי עכשיו כל בדיקה יכולה ליצור לעצמה את בסיס הנתונים בזיכרון מתוך נתוני Seed קבועים.

4. פורטינג יותר מהיר לאפליקציות Offline First - כי אפשר לקחת את אותן שאילתות פוסטגרס שכבר יש לנו ופשוט להריץ הכל בדפדפן.

כמה מהדברים האלה יעבדו ומתי עדיין מוקדם לנחש. כנראה שפורטינג ל Offline First יהיה הדבר הראשון, אחרי זה נתחיל להשתמש ב PGlite בתשתית הבדיקות עד שיהיה מספיק יציב להריץ את כל השאילתות של המערכת האמיתית ולאט לאט יהיו אמיצים שיבחרו אותו בתור בסיס נתונים מלא. או שלא. בכל מקרה זה פרויקט ששווה לעקוב אחריו.

צריכים לכתוב שחקן מחשב לאיקס עיגול (או אולי לשחמט)?

ליצור תוכנית אימונים מותאמת אישית לחדר כושר, לפי רשימת אילוצים ורצונות של משתמש?

לזהות באיזה שפה הקובץ? או לתרגם את הטקסט לשפה אחרת?

לחפש מתכונים שמתאימים לרשימת מרכיבים שיש למשתמש במקרר כרגע?

לפענח קוד QR בתמונה?

כשנצטרך לפתור כל אחת מהבעיות ברשימה למעלה (ובעיות רבות נוספות), רובנו נחפש או ננסה לחשוב על אלגוריתם - נדמיין את הקלט, הפלט ואופן החישוב. אנחנו רוצים לדעת מה הקוד עושה ולהיות מסוגלים לתקן את הפיתרון ולשפר אותו.

אבל אפשר כבר לדמיין עתיד מסוג אחר.

באותו עתיד אפשר לדמיין איך במקום לכתוב את הקוד לפיתרון הבעיה אנחנו נכתוב קוד שינגיש את הבעיה לאיזה "אורקל" כמו Chat GPT ויפענח את תשובתו. תיקוני באגים יהיו בסך הכל Prompt Engineering ובדיקות אוטומטיות יהיו רשימה של פרומפטים מוכנים מראש והתוצאות שאנחנו מצפים לקבל מהמכונה. ההזדמנות כבר שם לקצר תהליכי פיתוח בצורה משמעותית, ועם הזמן היא תיהפך יותר ברורה.

אין ספק ש useEffect הוא ה Hook המבלבל ביותר בריאקט. מצד אחד אפשר לעשות איתו המון דברים וגם יש המון מקרים בהם באמת צריך אותו, אבל מצד שני קל מאוד להשתמש בו לא נכון ולכן רוב האנשים נתקלים בבאגים מוזרים כשמתחילים לכתוב אפקטים בקומפוננטות.

עוד כשכתבו לראשונה את המנגנון דן אברמוב דן עליו באריכות בבלוג שלו: https://overreacted.io/a-complete-guide-to-useeffect/

וזה עזר, אבל רק במידה מסוימת כי בסוף עד שלא מנסים את הדברים על קוד אמיתי קשה לראות את הבעיות.

בשנים שעברו מאז ש useEffect יצא נצבר לא מעט ידע על איך להשתמש בו נכון, למה לשים לב ומהם הבאגים הכי נפוצים שניתקל בהם. למרות שלימדתי את useEffect בקורס ריאקט השיעורים שם היו ממוקדים במה אפשר לבנות עם useEffect הרבה יותר מאשר במה אפשר לשבור איתו.

השבוע בעקבות כמה שאלות מתלמידים ישבתי לסדר את השיעורים האלה בקורס ולהקליט מחדש 3 סרטים על useEffect בגירסאות ארוכות ומפורטות (שעה של וידאו על useEffect אמרתם? יאללה קיבלתם). הפעם לקחתי כל דוגמה והראיתי את כל הטעויות שאפשר לעשות ואיך לזהות כל טעות.

אם יש לכם שעה פנויה ומנוי לאתר, ואתם כותבים ריאקט ביום יום, אני ממליץ להעיף מבט בסידרה המחודשת בקישור: https://www.tocode.co.il/bundles/react/toc שיעורים 25-27.

וכמו תמיד אם יש נושאים נוספים שהייתם רוצים לראות בקורסים כאן אל תתביישו לכתוב, אפשר דרך מסך צרו קשר כאן באתר.

הפונקציה cycle מתוך המודול itertools בפייתון לוקחת אוסף של דברים ומחזירה איטרטור אינסופי שכל פעם מחזיר את הדבר הבא מתוך הרצף במעגל. לדוגמה אפשר להשתמש בה עם המחרוזת abc באופן הבא:

print(list(itertools.islice(itertools.cycle("abc"), 10)))

ולקבל את התוצאה:

['a', 'b', 'c', 'a', 'b', 'c', 'a', 'b', 'c', 'a']

אבל לסייקל יש בעיית ממשק - היא יכולה לקבל רק פרמטר אחד. לכן אם במקום רשימת האותיות הייתי רוצה להעביר רשימה של מספרים הייתי צריך לכתוב:

print(list(itertools.islice(itertools.cycle([1, 2, 3]), 10)))

וזה כבר מעייף לכתוב גם סוגריים עגולים וגם סוגריים מרובעים. מה עושים? מתקנים. אני לא שובר את הממשק של cycle אבל אני כן יכול לכתוב פונקציה עוטפת שתעשה לי חיים יותר קלים. הנה הקוד:

def easy_cycle(*args):
    match args:
        case [col] if hasattr(col, '__iter__'):
            return itertools.cycle(col)

        case _:
            return itertools.cycle(args)

הפונקציה לוקחת רשימה של דברים ובודקת את הפרטים של הדבר הראשון שהיא קיבלה. אם זה משהו שאפשר לעשות עליו איטרציה נעביר אותו ל cycle בלי שינויים. בכל מצב אחר נעביר את רשימת הדברים שקיבלנו ל cycle.

התוצאה פשוטה ועכשיו הממשק מסתדר גם כשאני שוכח סוגריים מרובעים:

print(list(itertools.islice(easy_cycle("abc"), 10)))
print(list(itertools.islice(easy_cycle("a", "b", "c"), 10)))
print(list(itertools.islice(easy_cycle(["a", "b", "c"]), 10)))

נ.ב. היה נחמד אם מנגנון ה Type Hints של פייתון היה מאפשר לי להגדיר שערך ההחזר של הפונקציה שכתבתי זהה לערך ההחזר של הפונקציה itertools.cycle. בינתיים אפשר להעתיק חתימות או לוותר על ה Type Hint במקרה כזה.

כן אנחנו ממשיכים בסידרה הזאת ולא להאמין שעברנו כבר חצי מהאתגר והכל בשפת סקאלה. המטרה של הפוסטים האלה היא כמובן לדבר קצת על סקאלה אבל גם לתת לכם מוטיבציה וכיוון לפתור את זה בשפות אחרות שאתם לומדים. מוכנים? בואו נצלול לפרטים.

לפעמים אני אחפש עבודה שבדיוק מתאימה לכישורים שלי. במצב כזה אני צריך לשכנע את המעסיק שאני מכיר את החומר ומסוגל לבצע את המטלות בצורה הטובה ביותר.

לעתים יותר קרובות אני אחפש עבודה שתקדם אותי, עבודה שאני עדיין לא יודע איך לבצע אבל אני חושב שאוכל לגדול לשם. במצב כזה האתגר הוא לשכנע את המעסיק שיש לי את הפוטנציאל להצליח לעשות את המעבר (ממתכת למנהל, מ QA למתכנת, ממתכנת לפרודקט, או כל מעבר אחר שאתם חולמים עליו). כן זה הכי קל לשכנע בתוך הארגון אבל אפשר גם לשכנע אנשים זרים. כמה דברים שהייתי מנסה במצב כזה-

1. להבליט בקורות חיים את הדברים הטובים שעשיתם בסטטוס הנוכחי או את הפרויקטים שביצעתם בהצלחה.

2. להתחיל את התהליך, אבל להיזהר עם הצגת תוצרים (מי שהיה 5 שנים מתכנת ורק התחיל לפני חודשיים קורס UI/UX אולי לא יצר עדיין את העיצובים הכי מטורפים).

3. להבליט שינויים מקצועיים קודמים שעשיתם, רצוי במכתב מקדים המצורף לקורות החיים.

4. להיות מוכנים לתקופת הכשרה או ירידה בשכר. לא לבוא בדרישות.

5. להתחיל בקטן - תוך כדי החיפוש שווה למצוא מקומות בתפקיד הנוכחי או אפילו בהתנדבות בהם אתם יכולים לעשות את הדבר שאתם רוצים לעשות. אותו מתכנת יוכל לבנות עיצובי UI/UX לאפליקציות דמיוניות או בהתנדבות. לא בטוח שהייתי מצרף אותם לקורות חיים אבל כן שיהיה משהו לדבר עליו בראיון.

הדבר החשוב בשכנוע הוא להראות שאתם מבינים את האתגר ושכולם מדברים באותה שפה. בתור מעסיק הייתי מפחד לתת צ'אנס למי שהתחיל לפני חודשיים קורס עיצוב אבל כבר מתנהג כמו מעצב-על. אבל אם הבן אדם מבין שהוא עדיין רחוק מהיעד אבל מפוקס בדרך לשם, ומראה שהוא עשה שינויים דומים בעבר ומוכן לאתגר, ואני מאוד צריך מעצב וכבר מיואש מלמצוא אחד עם ניסיון, יש סיכוי שאקח את הסיכון ואתן את ההזדמנות.

לריאקט יש כמה קונספטים פשוטים שרוב הזמן מצליחים להחזיק מערכת אבל לפעמים גם מביאים אותנו לקצוות של תסכול. זה תמיד קורה כי שברנו איזה כלל ריאקטי אין ספק, אבל בחיים קשה לעבוד רק לפי הכללים. בואו ניקח לדוגמה את הספריה youtube-player מ npm.

האוביקט Source של סקאלה מאפשר לקרוא טקסט מהמון מקורות אבל הוא בדרך כלל נותן לנו את הטקסט בשורות, לדוגמה בשביל להדפיס קובץ שורה אחרי שורה אני יכול לכתוב-

Source.fromFile("demo.txt").getLines().foreach(println)

בניסוי היום אני רוצה להריץ את אותה לולאה על פיסקאות, כלומר לקבל מעין רשימה של רשימות של שורות שמופיעות ברצף. לדוגמה בהינתן קובץ טקסט שנראה כך:

Scala (/ˈskɑːlə/ SKAH-lah)[8] is a strong statically typed
high-level general-purpose programming language that supports
both object-oriented programming and functional programming.

Designed to be concise,[9] many of Scala's design decisions are
intended to address criticisms of Java.[7]

Scala source code can be compiled to Java bytecode and run on
a Java virtual machine (JVM).
Scala can also be compiled to JavaScript to run in a browser,
or directly to a native executable.

On the JVM Scala provides language interoperability with Java so that libraries written in either language may be referenced directly in Scala or Java code.[10] Like Java, Scala is object-oriented, and uses a syntax termed curly-brace which is similar to the language C. Since Scala 3, there is also an option to use the off-side rule (indenting) to structure blocks, and its use is advised. Martin Odersky has said that this turned out to be the most productive change introduced in Scala 3.[11]

אני יודע שאני יכול להפעיל את getLines כדי לקבל רשימה של כל השורות, אבל אני רוצה לבנות פונקציה שתהפוך את זה לרשימה של רשימות של שורות, כאשר בכל תת רשימה יהיו השורות הצמודות. סך הכל יהיו לי 4 רשימות שיתאימו לארבעת הפיסקאות בקובץ.

אחרי שתהיה לנו פונקציה כזאת (נקרא לה בשביל המשחק toParagraphs, אפשר יהיה לכתוב קוד כזה כדי למצוא את הפיסקה עם הכי הרבה שורות:

    Source
      .fromResource("demo.txt")
      .getLines()
      .toParagraphs
      .maxBy(_.size)
      .foreach(println)

או כזה כדי למצוא את הפיסקה הארוכה ביותר (עם הכי הרבה תווים):

    Source
      .fromResource("demo.txt")
      .getLines()
      .toParagraphs
      .maxBy(_.mkString.length)
      .foreach(println)

המימוש של toParagraphs היה די פשוט אחרי שהבנתי את המנגנון של איטרטורים בסקאלה. בגדול איטרטור הוא משהו שמאפשר לרוץ על אוסף של פריטים, ולכן בשביל לשנות את איך שרצים על הפריטים צריך לבנות איטרטור חדש. האיטרטור החדש מקבל כקלט איטרטור שרץ על השורות (התוצאה של getLines) והקסם שלו קורה בפונקציה next שצריכה להחזיר את הפריט הבא. במקום להחזיר שורה הפונקציה באיטרטור החדש שלי מחזירה רשימה של שורות. קוד האיטרטור החדש הוא לכן:

class ChunkedIterator[T](iterator: Iterator[T])(p: (T => Boolean)) extends Iterator[List[T]] {
  override def hasNext: Boolean = iterator.hasNext

  override def next(): List[T] = {
    if (!hasNext) throw new NoSuchElementException("next on empty iterator")
    iterator.takeWhile(p).toList
  }
}

וכן בשביל המשחק בניתי את האיטרטור החדש בצורה גנרית כך שבעתיד נוכל להשתמש בו כדי לפצל דברים לקבוצות לפי פרדיקטים אחרים. נשים לב גם לשימוש ב takeWhile. זאת פונקציה מעניינת כי היא מחזירה את רשימת הפריטים שמתאימים לפרדיקט אבל מדלגת על הפריט שלא מתאים, וכך האיטרטור לא מחזיר את השורות הריקות.

אחרי שבנינו את האיטרטור אפשר להמשיך לפונקציה toParagraphs שבסך הכל צריכה ליצור איטרטור כזה ולהעביר את הפרדיקט שמזהה שורות ריקות. בשביל שיהיה קל לעבוד איתה הוספתי אותה למחלקה Iterator זה הקוד:

extension (i: Iterator[String]) {
  def toParagraphs: ChunkedIterator[String] = {
    ChunkedIterator[String](i) { f => f.nonEmpty }
  }
}

אז נכון הייתי שמח אם המנגנון הזה היה מובנה בסקאלה בדומה ל partition-by של קלוז'ר או chunk_by של אליקסיר, אבל לפעמים צריך לקבל גם את הקשיים של החיים ולעבוד עם מה שיש.