טיפים קצרים וחדשות למתכנתים
כשאנחנו חושבים על עיצוב קוד (Code Design) מיד עולה לראש עולם המונחים מונחה העצמים: ירושה, כימוס, פולימורפיזם וכמובן מחלקות ותבניות עיצוב, אבל האמת היא שאפשר לכתוב קוד מודולרי ונקי גם ללא שימוש במחלקות. במיוחד נכון הדבר בשפות תכנות המתיחסות ברצינות לפונקציות ולהרכבה שלהן כפי שנראה בדוגמא הבאה.
הבעיה עם תקרת הזכוכית היא השקיפות שלה: מתכנתים מוצלחים לא מעלים בדעתם שהעדר תואר אקדמי יכול לעכב את ההתפתחות המקצועית שלהם. בעוד שתואר אקדמי אינו הדרך הטובה ביותר להכנס לשוק העבודה, בשלב מסוים כשאתם כבר בשוק תואר הוא מקפצה הכרחית להמשך ההתקדמות שלכם מהסיבות הבאות:
ספריית Tk הפכה לסטנדרט של פיתוח ממשק משתמש גרפי לסקריפטים בפרל, אך בגלל מודל המחלקות של פרל פיתוח ממשק גרפי מונחה עצמים יכול להרגיש מסורבל. כך נראית התבנית שלי לפיתוח מונחה עצמים ב Tk שכדאי גם לכם לאמץ.
כשמגיעים לדבר על שפות מעטפת די ברור ש csh היא הקלה יותר ללמידה אבל היכולות של bash מתקדמות בהרבה. הנה שלוש דוגמאות לרעיון הזה שאולי יעזרו לכם להחליט באיזה שפה לבחור.
אולי חשבתם שכמו הטוקשואו, כמו נאפסטר, סודה קלאב גם ה IRC יעבור אבל האמת שפרוטוקול התקשורת הוותיק עדיין רלוונטי והוא עדיין הדרך הטובה ביותר לדבר עם אנשים בתחום הקוד הפתוח. לטובת מי שלא מכיר או הספיק לשכוח, בואו ניקח כמה דקות להזכר במירק ולראות מה עושים אתו היום.
ההבדל הגדול בין ספריית Zurb Foundation ל Bootstrap הוא יכולת השילוב וההתאמה האישית של הספריה (נכון לגירסא 5 של Foundation ו 3 של Bootstrap). להלן מספר דוגמאות ורעיונות להתאמות שניתן לבצע בקלות ב Foundation.
קלות השימוש ב Github בשילוב עם העובדה שהאחסון ניתן בחינם הפכו את Github לבית של פרויקטי קוד פתוח רבים. היתרון עבורנו המשתמשים שקל מאוד לחברים מהקהילה לשלוח עדכוני תוכנה לפרויקטים קיימים וכך אנו יכולים לעזור לפרויקטים בהם אנו משתמשים. במדריך זה נראה צעד אחר צעד כיצד להכין ולשלוח עדכון לפרויקט המנוהל ב Github.
מבין ספריות ה JavaScript לפיתוח יישומים מורכבים אנגולר נחשבת לפופולרית ביותר וגם לקשה ביותר ללמידה. יש שיטענו שהדברים קשורים, ושתמיד יהיה קשה ללמוד טכנולוגיה שמנסה לפתור בעיות גדולות. אני חושב אחרת. הנה רשימה של הסיבות האמיתיות שהופכות את אנגולר לקשה ללמידה, אף אחת מהן לא קשורה לבעיה אותה היא מנסה לפתור.
בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות הנגשת אתרים בארץ יוצא לי לשמוע לא מעט תומכים ברעיון ההנגשה מתוך דאגה כנה לחווית השימוש באינטרנט של כולם ומתוך הבנה של החשיבות שהרשת תופסת בחיינו. האם הייתם מוכנים לוותר על הנגשת בתי קפה ומסעדות? אז למה שהאינטרנט יהיה שונה? אני חושב שהבעיה המהותית היא לא במדיום אלא בתקן, שמנסה לרצות את כולם אבל במקום פשוט יוצא נודניק. הנה לדוגמא מספר תפריטים של מסעדות יחד עם הסיבות שבגללן הם לא נחשבים נגישים.
אתמול נכנס לתוקפו השלב הראשון בחוק הנגשת האתרים החדש שמחייב כל אתר שעולה לאוויר החל מאתמול בתאימות לתקן WCAG2. בפוסט זה אנסה להסביר חלק מהמורכבות הטכנית הכרוכה בהנגשה ולעזור לכם להתחיל להכנס לנושא.