טיפים קצרים וחדשות למתכנתים
לא רבים מכם שמתם לב שבשבועות האחרונות מספרי הפרקים בפוסטים התחילו ב-2 במקום ב-1. מנגנון העלאת הפוסטים באתר הוא אוטומטי: אני כותב קבצי Markdown והמחשב מתרגם אותם לרשומות ב DB ולאחר מכן ל HTML. לכן המקום הראשון ללכת אליו הוא קוד התרגום. נראה אם תצליחו אתם למצוא את הטעות.
בחמש השנים בהן אני עובד עצמאי פיתחתי הרגל קטן: תזמון פרויקטים ומשימות לתאריכים וביצוע כל דבר בזמן שלו.
זה לא מסובך לעשות, רק צריך קצת משמעת. מתחילים עם רשימה של כל המשימות שצריכות להסתיים בחודשיים הקרובים, מחליטים כמה זמן לעבוד על כל משימה ואז רושמים את זה ביומן. כאילו אתם עושים רישום של שעות עבודה בשביל לחייב לקוח רק הפוך — לפני ביצוע העבודה במקום בסוף.
ובכל זאת לא רבים נוקטים בשיטה זו, ורבים מחבריי הפרילאנסרים מעדיפים לתת ללקוחות ולפרויקטים לנהל עבורם את הזמן. הנה חלק מההתנגדויות שאני שומע כשאני מדבר על נושא ניהול זמן עם אנשים, ותשובות שאולי יעזרו גם לכם.
לאורך שנים של עבודה עם ES5 הספקתי לעשות כמעט כל טעות אפשרית ולבזבז הרבה יותר מדי זמן בזיהוי התקלות ולבסוף בעצבים על בלבול של שורה שבזבז יום עבודה שלם. לפחות עכשיו עם ES6 חלק מהשטויות האלה יהפכו לזכרון רחוק.
לאחרונה הוספתי קוד אנימציה לפרויקט שלא השתמש ב Frameworks כלשהן, והדבר נתן לי הזדמנות להזכר ולחפש דרכים קלות לשלב בין JavaScript לאנימציות CSS. תקציר החוויה ואתגר בהמשך הפוסט.
כתבה שפורסמה השבוע בהארץ סיפרה על פירצת אבטחה בוויז שאפשרה לחוקרים לעקוב אחר משתמשים. חבל רק שהסבר הפירצה לקה בטעות תרגום, והסיפור האמיתי הרבה פחות סקסי.
קודפן הוסיפו אפשרות לעדכון מיידי של קטעי הקוד, מה שאומר שאנחנו יכולים להתחיל להטמיע חידות ואתם יכולים לנסות לפתור בלי לצאת מהאתר. הנה חידת JavaScript ראשונה בשביל לחגוג את המאורע.
גיקטיים פרסמו השבוע רשימה של שפות התכנות הכי מבוקשות בתעשייה בארץ. קצת הופתעתי למצוא את Java ו Node.JS בראש.
בקריאה שניה כבר הבנתי שמדובר בשירות חדש שמחבר בין עובדים לחברות מגייסות, והנתונים נלקחים מהחברות שמגייסות דרך שירות זה, וללא ציון כמויות כך שלא הייתי מסתמך על רשימה זו בבחירת מסלול לימודים.
אבל הבעיה היותר גדולה עם רשימות כאלו היא ההרגשה המוטעית לפיה אם רק תלמד את שפת התכנות הנכונה תהיה במצב טוב יותר למצוא עבודה. האמת היא שברוב המקרים זה לא נכון ולכן במיוחד אם אתם בתחילת הדרך המקצועית שלכם כדאי לקרוא הלאה על ההבדל בין ידע לטכניקה.
ממשלות ברחבי העולם (כולל כאן אצלנו) עושות הכל כדי לבטל את הפרטיות שלנו, ושיחה מקרית עם חבר הזכירה לי שגם כאן, כמו בעולם, הרבה אנשים לא רואים את הבעיה בזה. הפוסט הבא הוא תרגום למאמר חשוב בנושא זה עם התאמות רלוונטיות אלינו. כולי תקוה שאחרי קריאתו תקבלו זווית ראיה נוספת על הנושא ואולי תשקלו מחדש את עמדתכם.
אלישע ינאי, נשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, יצא באחרונה בקריאה נרגשת לממשלה להציל את ההייטק ואת המהנדסים הישראלים.
תוכניתו של ינאי, המחולקת ל-8 סעיפים, עשויה להישמע סבירה או לפחות לא מזיקה בקריאה ראשונה, ולכן חשוב להתיחס לנקודות אחת אחת, לראות את פוטנציאל הנזק ולנסות לנווט את התסכול שהוביל לתוכנית למקומות יותר פרודוקטיביים.
קרה לכם שישבתם בשעור ו-5 דקות אחרי שהסתיים לא הצלחתם להזכר בדבר אחד שנלמד בו? מה לגבי יום או שבוע אחרי? או אולי עדיף לשאול: האם אתם יכולים להסביר או לחזור על דברים ששמעתם בהרצאה בשבוע שעבר?