הבלוג של ינון פרק

בשבועות האחרונים עבדתי על המרת קוד צד הלקוח של אתר ToCode למבנה של Single Page Application באמצעות הטכנולוגיות React ו Redux. קוד צד השרת היה ונשאר Ruby on Rails. התוצאה היא שיפור ניכר בזמני הטעינה וזמני התגובה של כל האתר וקוד משמעותית יותר נקי וקל לתחזוקה. פוסט זה מסכם את כל הלקחים, הבחירות והטעויות שעשיתי במהלך השכתוב וכמובן טיפים עבור מי ששוקל לבצע שדרוג כזה.

את הסקריפט הבא לקח לי מעט מאוד זמן לכתוב, ואולי זה מה שמחזיר אותי שוב ושוב לרובי. הסיפור הוא כזה: יש לנו אוסף תמונות גדול וצריך לסדר בתיקיות לפי חודשים, כך שכל התמונות מכל חודש יישמרו יחד. הבעיה שתאריך יצירת הקובץ לא רלוונטי כאן אלא רק תאריך התמונה (מוטמע בקובץ כחלק מפורמט jpeg).

ידיעה שפורסמה היום בבלוג הרשמי של Qt מספרת על שינוי מתוכנן ברשיון השימוש החופשי ב Qt מרשיון LGPLv2 ל LGPLv3. למי שלא בקיא ברשיונות קוד פתוח אנסה להסביר בקצרה מה ההבדל והאם השינוי משפיע עליכם.

עמודי ווב שיתופיים זה מגניב: כולם רואים את מה שהאחרים כותבים בזמן אמת ויכולים לעבוד על אותו התוכן כמו בגוגל דרייב. הספריה socket.io היתה ונשארה דרך מאוד פשוטה להתחיל לפתח יישומים כאלה כמעט בלי לכתוב קוד בצד השרת.

השאלה בכותרת הופיעה לאחרונה בקבוצת ריאקט בפייסבוק והאמת שגם אני שאלתי את עצמי שאלה זו די הרבה במהלך העבודה שלי עם פלאקס. רק אחרי עבודה עם מספר מימושי פלאקס ובמיוחד רדוקס התחלתי להבין את היתרונות בארכיטקטורה וההבדלים בינה לבין MVC.

ספריית Redux של דן אברמוב היא הדבר החם היום בעולם של React. כותב הספריה גויס לאחרונה לעבוד בפייסבוק ויש סיכוי לא רע שנתחיל בקרוב לראות את הגב של פייסבוק גם לספריה זו (בנוסף למימוש Flux שלהם). הנה הצעה שלי למסלול לימוד רדוקס שיעזור להבין על מה כולם מדברים.

מיתוס אחד ישן מושרש בארץ בקרב עובדים ומחפשי עבודה רבים ומשבש את ההחלטות של כולנו. הגיע הזמן לדבר על זה ואולי לעקוף את המנגנון ההרסני.

הבוקר התחיל באופן שגרתי למדי: עמדתי מול כיתה בקורס פיתוח ווב ותכננתי להציג לתלמידים את חומרי הלימוד המקוונים של הקורס מאתר ToCode אך הדפדפן לא הצליח לפתוח את האתר. בהתחלה חשבתי שמדובר בבעיית תקשורת מקומית אז המשכתי לחומר הלימוד ותכננתי לבדוק את העניין לעומק בהפסקה.

בשנת 1995 הכריזה נטסקייפ על כוונתה לפתח שפת תכנות עבור הדפדפן שתקרא JavaScript. עשרים שנה אחרי ביוני 2015 אושר רשמית התקן עבור גירסא 6 של השפה, שהוא העדכון המשמעותי ביותר מאז סוף שנות ה-90.

מאז ומעולם לימדו אותי שכשאנשים מדברים כדאי לרשום: החל מבית הספר (שם המורה ״הכתיבה״), דרך הצבא וכמובן במקומות העבודה בתור שכיר. כשהגעתי בטעות לפגישה בלי מחברת תמיד היה מי שהתנדב לתת לי דף ועט, בצירוף מבט שלא משתמע לשתי פנים — אם לא תכתוב איך תזכור? אבל לאחרונה אני מתחיל לשמוע דעות שונות מאותם אנשים שלא כותבים ומתעקשים שהדרך שלהם היא הנכונה. אין לי תשובה אחת אבל כן יש רשימת בעד ונגד, ומקום בסוף לשתף את הטיעונים שלכם.