טיפים קצרים וחדשות למתכנתים
מתכנתי צד-לקוח יכולים להנות כבר תקופה ארוכה מפיתוח מהיר של דמואים קצרים באמצעות שלל אתרים כדוגמת jsfiddle, jsbin, codepen ועוד רבים. המהנדסים של קודפיקניק רוצים להציע את אותה החוויה גם למתכנתי צד-שרת ואנשי system. כך זה נראה:
מה הופך קוד לטוב או רע? האם יש מאפיינים משותפים לקוד רע שלא תלויים בשפת התכנות? והאם קוד רע יכול להתל בנו ולהתחזות לטוב? אני חושב שכן ובשביל שנוכל לדבר על זה מצאתי קטע קוד רמאי שכזה בפוסט אחר. נתחיל בסקירה של הקוד המקורי:
בשיחות עם חברים המראיינים מתכנתים לעבודה חוזר ועולה הקושי להעריך רמה מקצועית של מתכנת דרך ראיון. אותם חברים מספרים בתסכול על מרואיינים שמגיעים מוכנים לראיונות, מצליחים לפתור את כל החידות שם אבל בעבודה האמיתית מתגלים כאנשים שונים לגמרי מהרושם שעבר בראיון. שלב השאלות המקצועיות הופך למסננת הלא נכונה: במקום לבדוק מי מתכנת טוב אנו בודקים מי הגיע מוכן לראיון. הפתרון הקל למצב? בואו נשאל שאלות שאי אפשר להתכונן אליהן. הנה 4 דוגמאות לשאלות כאלו.
שילוב פקדי ריאקט ביישום Java דורש מעט עבודת הכנה, אבל עם בחירה בכלים הנכונים אנו יכולים לבנות רצף עבודה נוח למתכנת שגם ייתן ביצועים מעולים לגולשים. במדריך זה אציג את כל הצעדים לשילוב פקד ריאקט ביישום Java צעד אחר צעד. גישה אחת לעבודה עם ריאקט תהיה לבנות את כל תוכן העמוד בצד הלקוח באמצעות קוד JavaScript. בגישה זו נראה כיצד להמיר אוטומטית את קבצי ה JSX לקבצי JavaScript תקניים ולשלב אותם בקוד היישום. הגישה השניה לשילוב ריאקט משלבת קוד צד-שרת המבצע את הפענוח הראשוני של הפקד. כך גולש שמגיע לאתר מקבל כבר עמוד HTML עם כל התוכן וקוד ריאקט מתחיל לעבוד בצד הלקוח מהנקודה שהפסיק בצד השרת כדי לחבר את קוד הטיפול באירועים. גישה זו מועדפת לאתרי תוכן שכן בצורה כזו האתר נשאר נגיש למנועי חיפוש ולטכנולוגיות מסייעות. נמשיך לסקירת שתי הגישות והצגת הקוד בכל אחת משתיהן.
״זהו. אני עוזב. החלטתי לעבור לעבוד כפרילאנס. אעבוד מהבית, בשעות שנוחות לי ובלי בוס על הראש״ אם גם אתם חושבים לקיים את השיחה הזו עם הבוס ולעבור לעולם הפרילאנסרים, קבלו כמה עצות שיעזרו לכם לעבור את השנה הראשונה בשלום
ריאקט (React) הינה ספריית צד-לקוח לבניית ממשקי Web מורכבים. הספריה מקבלת הרבה תשומת לב בחודשים האחרונים מאחר והיא מציעה גישה חדשנית לפיתוח יישומי צד-לקוח מורכבים ונמצאת כבר כיום בשימוש אתרים גדולים ביניהם פייסבוק, Instagram ו Khan Academy. בפוסט זה אציג את הספריה ונפתח באמצעותה משחק פשוט כדי להבין איך נראה קוד ריאקט ובמה היא דומה או שונה לספריות צד-לקוח אחרות.
יחידת המידה rem מאפשרת לנו לשמור על היחס בין הגדלים בעיצובים ריספונסיביים ולהגדיל או להקטין את כל הגדלים בהתאמה במעבר בין גדלי מסך שונים. דוגמא קצרה שמציגה את היחידה וממחישה למה ומתי יחידה זו עדיפה על פיקסלים.
ביטויים רגולאריים הם אחד מכלי העבודה החשובים ביותר לכל מתכנת. ביטויים רגולאריים הם הדרך הקלה ביותר לפתור בעיות בתוכנה הקשורות בהתאמת מחרוזות: איתור ושליפת מידע מטקסט או אימות של קלטים. מטרת מדריך זה להציג בקצרה את עקרונות העבודה עם ביטויים רגולאריים, כך שגם אתם תוכלו עוד היום להתחיל לשלב אותם בקוד ובעבודה השוטפת שלכם.
שפות מונחות עצמים רבות מציעות אפשרות לדרוס את משמעות האופרטורים הבנויים בשפה, למשל אופרטורי השוואה, אופרטורים נומריים, המרות ועוד. דריסת אופרטורים נשמעת בהתחלה כמו רעיון טוב, אך אם לא מטופלת נכון יכולה להזיק. בואו נראה כיצד פועלת דריסת אופרטור ההשואה ב-3 שפות מונחות עצמים.
נניח שאתם רוצים לבנות גלריית תמונות מבוססת HTML מתוך תיקיית תמונות על המחשב. עבור כל תמונה תצטרכו לרשום אלמנט img מתאים עם src ו alt, עטוף בכמה אלמנטי div כדי שיהיה קל לעצב אותו. עכשיו נניח ויש לכם כמה עשרות תמונות כאלו בתיקייה. בואו נפתח וים ונראה כיצד עורך טקסט טוב יכול לחסוך לנו הקלדה.