הבלוג של ינון פרק

באוגוסט 2014 גוגל הודיעו כי הם מתכננים להפסיק לתמוך בתעודות מסוג SHA-1 בדפדפן כרום שלהם. מה הביא להחלטה זו וכיצד היא עשויה להשפיע על האתר שלכם.

קשירת מידע דו-דיוונית היא אחת היכולות שמתכנתים הכי אוהבים באנגולר, ובה בעת אחת היכולות שיוצרי אנגולר הכי לא אוהבים. האם הם יודעים משהו שאתם לא יודעים? בהחלט. הנה סיפור קצר שממחיש כיצד פריימוורק מעודד הרגלי תכנות לא בריאים.

זה זמן רב שהקוד שאנו כותבים לא נשלח ישירות לדפדפן. אנו משתמשים בספריות איחוד וצמצום (Minification) כדי לשלב מספר קבצי קוד לקובץ אחד לצורך שיפור ביצועים. אנו משתמשים ב CSS Precompilers כדי לכתוב פחות CSS ולהגיע לקוד קל יותר לתחזוקה. אז למה בעצם אנחנו נרתעים מ ES6 ?

נפיול איסלאם סיפר השבוע בבלוג שלו על ראיון עבודה בו נכשל, כשאחת השאלות בה הוא התקשה היתה איתור אנגרמות ברשימת מילים. לאחר הראיון הוא בדק ומצא פתרון פייתונאי פשוט לבעייה. אנחנו נתרגם כאן את הפתרון גם לפרל ורובי ונראה עוד כמה הבדלים בין השפות.

ריאקט הינה ספריית פקדים המציעה תחביר פשוט, ביצועים מעולים ואפשרות לרנדר את הפקד בצד השרת ובצד הלקוח. שילוב פקדי ריאקט ביישום ריילס מאפשר לנו לכתוב עמודים אינטרקטיביים עם הרבה פחות קוד JS. בפוסט זה נראה כיצד להמיר ERB View קיים לפקד ריאקט.

למשך כמה שעות בשבוע שעבר גולשים שהשתמשו בפיירפוקס קיבלו את הודעת השגיאה בכותרת כשניסו להתחבר. כשחקרתי את התופעה גיליתי כמה דברים שהפתיעו אותי על תעודות HTTPS.

calc הוא מאפיין CSS שלא רבים מכירים, אך יכול לפתור בעייה אמיתית בצורה מאוד פשוטה תוך חסכון בקוד JavaScript. הנה דוגמא של 5 דקות שתעשה לכם סדר במאפיין ולמה צריך אותו.

אז איזו שפה טובה יותר — פרל, פייתון או רובי? במקום להכנס לוויכוחים מיותרים החלטתי ללכת על עובדות. לקחתי משימה פשוטה של עיבוד רשימות תוך שימוש באותן 3 פונקציות. ההבדלים בפתרון נותנים הצצה לפערי הסגנון בין השפות והמתכנתים הבוחרים בהן

למה אנחנו כותבים מסמכי קו״ח ומה מסמכים אלו אומרים עלינו? קבלו שלוש תכונות אופי שמגייסים פוטנציאליים עשויים להסיק עליכם מקורות חיים הכתובים לא טוב, וכיצד תוכלו לתקן את הרושם

רוצים לכתוב בדיקות יחידה ולא יודעים איפה להתחיל? לא נעים להגיד אבל כנראה שהבעייה היא בקוד המערכת. פוסט קצר עם שני קטעי קוד שעושים את אותו הדבר, אך נראים ונבדקים אחרת לגמרי.