הבלוג של ינון פרק

את הבאג הבא לקח לי יותר מדי זמן למצוא, נראה אם תצליחו להיות מהירים יותר.

ריאן ומייקל, אני לא עומד בקצב שלכם. בפעם הראשונה ששיניתם את כל ה API במעבר מ 0.13 ל 1.0 עוד זרמנו עם זה, ברור שעוד לא היתה גירסא 1 ושום דבר עוד לא סופי. כשפחות משנה אחרי באתם עם גירסא 2 שמשנה את כל ה API שדרגתי, אבל ההודעה האחרונה על שינוי נוסף ב API בגירסא 4.0 היא כבר שדרוג אחד יותר מדי.

אומנם אין הרבה חלופות ל react-router, אבל אחרי עצה טובה מבנג'מן הצלחתי לחבר את ה router של express כתחליף. תשמעו איך זה עובד.

לפעמים גם סקריפט קצר יכול לעשות שינוי גדול בתהליך העבודה שלנו. הנה כמה דוגמאות לסקריפטים כאלה שאני משתמש בהם ביום יום.

תחום התוכנה מחייב אותנו ללמוד טכנולוגיות חדשות כל הזמן. אם אתם מחליפים עבודה כל חמש שנים, סיכוי טוב שהידע אתו התקבלתם לעבודה הקודמת הוא לא זה שעליו תבחנו בראיון הבא. אם יש לכם מזל (ואתם בתחום הנכון) הספקתם במהלך העבודה להתקדם עם הטכנולוגיה. בהרבה מקרים זה לא ממש המצב.

קיימת גם תפיסה שגויה לפיה חייבים נסיון מעשי (קרי: בתור עובד) במשהו לפני שבאמת יודעים אותו. זה ברור שלנסיון יש חשיבות מכרעת, אבל היום מאוד קל לצבור נסיון איכותי גם מחוץ למשרד. וספר מקצועי טוב הוא הבסיס לצבירת נסיון כזו. אבל למה זה עובד?

את האקשן הטכנולוגי האמיתי אני מצליח לפספס כל פעם מחדש: למשל ב 2008 ראיתי את מהפכת ה Mobile מגיעה וידעתי שאני חייב ללמוד מה זה סמארטפון ואיך לכתוב אפליקציות. עכשיו תזכורת קטנה למי שאולי שכח. ב 2008 החברה ששולטת בשוק הטלפונים נקראת נוקיה. הסמטארטפון המוביל נקרא N95 וחנות האפליקציות נקראת Ovi.

אבל ב 2008 גם התחילו להופיע בארץ האייפונים הראשונים. הם נראו כמו צעצועים, לא משהו שאנשים רציניים יחליפו בשבילו את ה E72 מקלדת מלאה שלהם. הבחירה היתה קלה - אני הולך להשתלט על שוק האפליקציות לנוקיה.

יש שני מדדים ליכולת שלנו בתור מתכנתים: הראשון הוא הידע, כלומר איזה שפות תכנות אנו מכירים וכמה שנות נסיון יש בכל שפה. זה מה שמופיע בקורות חיים ומה שמבקשים במודעות דרושים.

השני חשוב בהרבה וזו הטכניקה. טכניקה היא היכולת שלנו לכתוב קוד שיחזיק מעמד לאורך זמן, המדד שבודק כמה אנו שמים לב לפרטים וכמה קל יהיה לנו ללמוד טכנולוגיות חדשות. קשה לאמוד טכניקה של מתכנתים אחרים (או של עצמנו) ובאופן כללי הרבה יותר קשה לשפר טכניקה מאשר ללמוד שפת תכנות חדשה.

דרך אחת שעובדת לשפר טכניקה היא לתת למישהו מנוסה יותר לקרוא את הקוד שלנו. דרך משוב חוזר על הקוד אנו לומדים לשים לב לדברים שלא ראינו קודם ולשפר אותם. בהיעדר חבר מנוסה או ראש צוות, אפשר להיעזר גם בתוכנות אוטומטיות. רובוקופ היא תוכנה כזו לקוד רובי ואלה חמישה דברים שהיא לימדה אותי על כתיבת קוד.

בפעם הראשונה שניגשתי לכתוב בדיקות יחידה לפרויקט אפילו לא ידעתי איפה להתחיל. הקוד כולו, שהשקעתי ימים בבנייתו עם ארכיטקטורת Object Oriented ובצורה מודולרית, נראה פתאום כמו כדור בוץ ענק שמזמן התקשה. מאז הספקתי לכתוב ולמחוק שני סטים של בדיקות (כמה מאות בכל סט) וכעת אני בנסיון השלישי, שלשם שינוי נראה טוב.

אלה חלק מהטעויות שעשיתי בתהליך, בתקווה שיעזרו גם לכם לכתוב בדיקות טובות יותר.

יותר מדי שמועות מבלבלות אתכם לגבי החוק? רוצים פטור ולא בטוחים איך לגשת לזה? במדריך זה אפרט את הצעדים והמסמכים שאני הגשתי בתהליך לקבל פטור מהנגשת האתר ל-3 שנים.

החברים שלנו מאתר tiktaklaw.com העלו טופס חדש שמאפשר לכל אחד להגיש תביעה מיידית בנושא הפרת כללי נגישות האינטרנט, ויש שמועות שכבר התחילו נסיונות סחיטה כלפי בעלי אתרים. אז בשביל שתדעו מה לכתוב בתביעה הכנתי מדריך קצר לזיהוי בעיות נגישות ב-99% מהאתרים בארץ תוך פחות מעשר דקות.

הפופולריות והפשטות של שפת JavaScript יצרו מצב מטריד למגייסים: המון משאבי למידה חינמיים ברשת מאפשרים ללמוד JavaScript בן לילה, וכולם צריכים לגייס מתכנתי JavaScript. התוצאה היא הרבה יותר מדי קורות חיים עם המילה JavaScript, שלא מעידה על מיומנות אמיתית בשפה.

האשמה כמובן לא בלומדים. כשלומדים לבד קל להפריז ביכולות או בהבנה שלך. אז בשביל המגייסים והמתגייסים לתפקידי פיתוח Web, אני רוצה להציע אוסף שאלות שכל שועל JavaScript צריך לדעת לענות עליהן. אם אתם לא בטוחים לגבי חלק מהתשובות, או אם המועמד שמולכם מגמגם כשאתם מעלים אחת מהן אולי הגיע הזמן לחזור לספרי הלימוד.