הבלוג של ינון פרק

מי יותר מהירה: רובי, פרל או פייתון? התשובה תלויה כמובן במה אתם רוצים לעשות עם השפה ובכל זאת בשביל לקבל אינדיקציה כתבתי תוכנית עם מורכבות חישובית מסוימת בשלושת השפות ומדדתי.

עולם בניית אתרים ופיתוח CSS עבר שינויים משמעותיים בשנים האחרונות מאז כניסתם של סמארטפונים לחיינו ועם הצורך להתאים את האתרים שאנו בונים למגוון רחב של מכשירים. השינויים כללו מאפייני CSS חדשים ויחד אתם הצורך לכתוב ולתחזק כמות גדולה של קוד CSS. בראיון העבודה הבא שלכם למשרה המערבת CSS תצטרכו להוכיח שליטה בשיטות עבודה שיאפשרו לכם לבצע את שתי המשימות. לכן בפוסט זה אספתי עבורכם מספר קישורים ומדריכים שיעזרו להבין אם אתם בכיוון ולהתכונן כמו שצריך לראיון הבא.

בעוד כשבועיים אעביר סמינר בכנס DevGeek Week בנושא שיפור ביצועים ב JavaScript. אם ייצא לכם להגיע תרוויחו כמה הדגמות חיות של שימוש בכלי הפיתוח כדי למצוא בעיות ביצועים וזכרון בקוד, ולטובת הקוראים שלא יצליחו להגיע אסכם כאן בקצרה כמה נקודות שיעזרו לכם לכתוב JavaScript מהיר וחלק יותר.

C++ נמצאת בשימוש נרחב היום במקומות רבים בגלל יתרונותיה: היא עוזרת למתכנתים לשלוט בכל מה שקורה בתוכנית ולכן תוכניות C++ מצליחות להגיע לביצועים טובים יותר ביחס לשפות מתחרות. ניתן להשתמש ב C++ כדי לכתוב תוכניות למערכות הפעלה רבות, בכלל זה חלונות, מק ויוניקס וגם מערכות המובייל אייפון ואנדרואיד מריצות קוד C++. אבל C++ אינה ידידותית מספיק למשתמשים חדשים: כמות העבודה והלמידה שתצטרכי להשקיע עד שתגיעי לכתוב משהו מועיל היא גדולה בהרבה מאשר בשפות קלות יותר כגון פייתון (או MATLAB). חמש העצות הבאות יעזרו לך ללמוד C++ בדרך הנכונה ולהגיע מהר יותר לתוצאות טובות בפיתוח בשפה זו.

מתכנתי צד-לקוח יכולים להנות כבר תקופה ארוכה מפיתוח מהיר של דמואים קצרים באמצעות שלל אתרים כדוגמת jsfiddle, jsbin, codepen ועוד רבים. המהנדסים של קודפיקניק רוצים להציע את אותה החוויה גם למתכנתי צד-שרת ואנשי system. כך זה נראה:

מה הופך קוד לטוב או רע? האם יש מאפיינים משותפים לקוד רע שלא תלויים בשפת התכנות? והאם קוד רע יכול להתל בנו ולהתחזות לטוב? אני חושב שכן ובשביל שנוכל לדבר על זה מצאתי קטע קוד רמאי שכזה בפוסט אחר. נתחיל בסקירה של הקוד המקורי:

בשיחות עם חברים המראיינים מתכנתים לעבודה חוזר ועולה הקושי להעריך רמה מקצועית של מתכנת דרך ראיון. אותם חברים מספרים בתסכול על מרואיינים שמגיעים מוכנים לראיונות, מצליחים לפתור את כל החידות שם אבל בעבודה האמיתית מתגלים כאנשים שונים לגמרי מהרושם שעבר בראיון. שלב השאלות המקצועיות הופך למסננת הלא נכונה: במקום לבדוק מי מתכנת טוב אנו בודקים מי הגיע מוכן לראיון. הפתרון הקל למצב? בואו נשאל שאלות שאי אפשר להתכונן אליהן. הנה 4 דוגמאות לשאלות כאלו.

שילוב פקדי ריאקט ביישום Java דורש מעט עבודת הכנה, אבל עם בחירה בכלים הנכונים אנו יכולים לבנות רצף עבודה נוח למתכנת שגם ייתן ביצועים מעולים לגולשים. במדריך זה אציג את כל הצעדים לשילוב פקד ריאקט ביישום Java צעד אחר צעד. גישה אחת לעבודה עם ריאקט תהיה לבנות את כל תוכן העמוד בצד הלקוח באמצעות קוד JavaScript. בגישה זו נראה כיצד להמיר אוטומטית את קבצי ה JSX לקבצי JavaScript תקניים ולשלב אותם בקוד היישום. הגישה השניה לשילוב ריאקט משלבת קוד צד-שרת המבצע את הפענוח הראשוני של הפקד. כך גולש שמגיע לאתר מקבל כבר עמוד HTML עם כל התוכן וקוד ריאקט מתחיל לעבוד בצד הלקוח מהנקודה שהפסיק בצד השרת כדי לחבר את קוד הטיפול באירועים. גישה זו מועדפת לאתרי תוכן שכן בצורה כזו האתר נשאר נגיש למנועי חיפוש ולטכנולוגיות מסייעות. נמשיך לסקירת שתי הגישות והצגת הקוד בכל אחת משתיהן.

״זהו. אני עוזב. החלטתי לעבור לעבוד כפרילאנס. אעבוד מהבית, בשעות שנוחות לי ובלי בוס על הראש״ אם גם אתם חושבים לקיים את השיחה הזו עם הבוס ולעבור לעולם הפרילאנסרים, קבלו כמה עצות שיעזרו לכם לעבור את השנה הראשונה בשלום

ריאקט (React) הינה ספריית צד-לקוח לבניית ממשקי Web מורכבים. הספריה מקבלת הרבה תשומת לב בחודשים האחרונים מאחר והיא מציעה גישה חדשנית לפיתוח יישומי צד-לקוח מורכבים ונמצאת כבר כיום בשימוש אתרים גדולים ביניהם פייסבוק, Instagram ו Khan Academy. בפוסט זה אציג את הספריה ונפתח באמצעותה משחק פשוט כדי להבין איך נראה קוד ריאקט ובמה היא דומה או שונה לספריות צד-לקוח אחרות.