הבלוג של ינון פרק

צריך היא אחת המלכודות הכי מרושעות כשאנחנו באים ללמוד מיומנות חדשה: ברור שעשיתי את השיעורים, צריך בשביל להצליח. ברור שבאתי לשיעור, צריך להשקיע בשביל להצליח. ברור שלמדתי למבחן, צריך ללמוד בשביל להצליח.

"צריך בשביל להצליח" זה משהו שאנחנו לומדים מגיל צעיר בבית ספר. אתה לא צריך לאהוב מתמטיקה אבל אם תפתור מספיק תרגילים משעממים תצליח לקבל 100 בחמש יחידות ולהתקדם.

הבעיה עם "צריך בשביל להצליח" היא כפולה - קודם כל הכח של "צריך" נחלש עם השנים. ככל שיש יותר דברים שצריך לעשות (עבודה, ילדים, כלים) ככה כל אחד מהם מקבל פחות תשומת לב. אבל הסיפור היותר משמעותי הוא ש"צריך בשביל להצליח" מסתיר מאיתנו את הדרך השנייה, זו שמביאה לתוצאות טובות בהרבה, הדרך שנקראת "לאהוב בשביל להצליח".

"אני אוהב לתכנת" הוא משפט שמאוד קשה להגיד כשאנחנו בתחילת הדרך. הוא פותח דלת לשיחות שאין לך מושג איך להמשיך כמו "באיזה שפות אתה אוהב לתכנת?" (שפות? אני מכיר רק אחת וגם בה רק כמה פקודות) או "איזה סוג מערכות אתה אוהב לכתוב?" (מערכות? לקח לי שבוע להדפיס Hello World עשר פעמים על המסך, מה קשור מערכות עכשיו). הוא גם פותח דלת לשאלות מוזרות לעצמך כמו "אם אני כל כך אוהב את זה למה כל פעם שאני פותח את ה IDE אני בורח ליוטיוב?", ו"בשביל מה אני צריך לאהוב משהו שלעולם לא אהיה טוב בו?".

הנה כמה דרכים לחשוב על זה, גם כשאנחנו בתחילת הדרך:

1. אני אוהב לתכנת, אפילו שזה קשה ואני עדיין לא טוב בזה.

2. כשאני מתעייף מכתיבת קוד אני יכול להנות גם מערוצי יוטיוב של מתכנתים (אפילו אם לא מבין כל מה שקורה שם).

3. מעניין מה יקרה אם אכתוב את זה...

4. מעניין באיזה שפת תכנות השתמשו בשביל לבנות את הכלי הזה...

נ.ב. המחשבה "אבל אני לא אוהב לתכנת" יכולה להטעות. "צריך לאהוב את זה" לא אומר שאנחנו עכשיו אוהבים את זה, אלא שאנחנו צריכים ללמוד לאהוב את מה שרוצים ללמוד כדי להצליח. אני פעם לא אהבתי קפה והיום לא יכול להעביר יום בלעדיו. אנשים משתנים. המטרה היא לזהות איך ליצור את השינוי הזה באופן יזום.

נ.ב.ב. המחשבה "לא צריך לאהוב את זה בשביל להצליח" יכולה להטעות. בגילאים צעירים או כשיש אילוצים חיצוניים או אם אתם אנשים מאוד מיוחדים אולי תצליחו להסתדר לעשות משהו שאתם לא אוהבים מספיק טוב כדי להצליח, אבל אין ספק שהרבה יותר קל להצליח להתמיד במשהו שאוהבים. בעולם התחרותי שלנו ובמיוחד בפיתוח תוכנה, אהבה לתחום זה ייתרון שחבל לוותר עליו.

חבר רצה לבנות מערכת בקלאוד כדי להתמודד טוב יותר עם עומסים. חצי שנה מאוחר יותר הוא גילה שבעיות העומסים שהיו לו לא נפתרו ובסך הכל עברו למקומות אחרים. איך זה קורה? והאם זה יכול לקרות לכל אחד? אני חושש שכן והנה שלוש סיבות למה בנייה של מערכת מאפס בדרך כלל לא פותרת לנו את הבעיות:

אחד הקשיים בהרצת סקריפטים בפייתון משורת הפקודה הוא הספריות (התלויות) של הסקריפט. בעיה אחת זה שלא תמיד יש לסקריפט קובץ requirements.txt מסודר, אבל אפילו אם יש כשמתחילים להתקין תלויות אנחנו מלכלכים את ספריית ההתקנה הראשית של פייתון. כן יש אנשים מסודרים שיוצרים לעצמם סביבה וירטואלית לכל הסקריפטים או סביבה וירטואלית שונה לכל סקריפט, אבל אם גם אתם קצת עצלנים מדי בשביל זה תשמחו לשמוע ש uv ישמח לעשות את העבודה בשבילכם.

הכלי uv הוא סוג של מנהל גירסאות ומריץ פייתון, הוא יכול להחליף את pyenv וחבריו אבל בשימוש שנראה היום הוא פשוט חוסך לי התקנה של תלויות לתוך תיקיית הפייתון הכללית. נניח שיש לי קוד שנראה כך:

import pandas

mydataset = {
          'cars': ["BMW", "Volvo", "Ford"],
            'passings': [3, 7, 2]
            }

myvar = pandas.DataFrame(mydataset)

print(myvar)

אז הכי הייתי רוצה ש uv יבין לבד משורת ה import שצריך להתקין את pandas, אבל זה עדיין לא קורה. מה שכן אני יכול לעדכן את הקוד ולהוסיף לו כותרת מיוחדת עבור uv באופן הבא:

#!/usr/bin/env -S uv run --script
# /// script
# requires-python = ">=3.12"
# dependencies = [
#     "pandas",
# ]
# ///

import pandas

mydataset = {
          'cars': ["BMW", "Volvo", "Ford"],
            'passings': [3, 7, 2]
            }

myvar = pandas.DataFrame(mydataset)

print(myvar)

ועכשיו אפשר להפעיל את הקסם:

ynonp@Ynons-MacBook-Air ~/tmp $ uv run pandas-demo-uv.py

Reading inline script metadata from `pandas-demo-uv.py`
Installed 6 packages in 38ms
    cars  passings
0    BMW         3
1  Volvo         7
2   Ford         2

באופן אוטומטי uv יצר סביבה וירטואלית בשביל הסקריפט, התקין לתוכה את pandas ולא זיהם לי את ספריית ההתקנה הכללית של פייתון.

את uv אני התקנתי עם homebrew:

$ brew install uv

אבל אפשר גם להתקין אותו עם pip:

pip install uv

ויש לו גם דף תיעוד מרשים בכתובת:

https://docs.astral.sh/uv/

הממשק navigator.clipboard מאפשר לנו להעתיק דברים ל Clipboard באפליקציית ווב מתוך קוד JavaScript והאמת שהעבודה איתו הפתיעה אותי לטובה. הנה שתי דוגמאות וכמה טיפים על דברים שיכולים להסתבך.

העולם משתנה כל הזמן וגם אצלנו בווב יש חידושים ובמיוחד בכל מה שקשור לארכיטקטורה של מערכות וההשפעה של אותה ארכיטקטורה על זמני טעינת העמוד. ממש בכניסה ל 2025 אני רוצה לחדד כמה רעיונות ישנים שעדיין עובדים ולזרוק את אלה שכבר לא רלוונטיים. אלה 10 טיפים שהייתי מאמץ גם לשנה הבאה בשביל לבנות אתרים שנטענים מהר:

1. פחות זה יותר - קובץ HTML קטן שנטען מ CDN יעלה הכי מהר אצל הלקוחות. חישבו טוב כל פעם שמכניסים פיצ'ר למערכת איך הוא משפיע על זמני טעינת העמוד והאם ניתן לבנות מנגנון דומה עם פחות קוד.

2. הקפידו לבקש את ה Cache - ההורדה הכי מהירה היא הורדה שלא קורית כי הקובץ כבר אצל הלקוח. שימו לב שאתם מגדירים Cache לכמה שיותר קבצים בעמוד. הקפידו לארגן את ה Assets של הדף שלכם כך שאפשר יהיה לשמור כמה שיותר ממנו ב Cache, כלומר השתמשו בשמות קבצים עם מזהים שאפשר לשמור ב Cache וחלקו את הקבצים כך ששינוי בקובץ אחד ישפיע רק על מעט קוד.

3. הגודל כן קובע - פעם המלצנו לאנשים לחבר יחד כמה שיותר קבצי JS או CSS לקובץ אחד כי היתה מגבלה על כמה קבצים דפדפן יכול להוריד במקביל וכל הורדה של קובץ נוסף דרשה Round Trip לשרת למשוך את הקובץ. כל זה לא רלוונטי יותר בזכות התפתחות בפרוטוקולי התקשורת. מצד שני דפדפנים לא התפתחו באותה מהירות כמו הרשת ולכן קובץ JS גדול יכול להשפיע לרעה בצורה מאוד משמעותית על זמן טעינת העמוד. בטאב Performance בדפדפן אפשר לראות את כל הקבצים שהעמוד טוען ובאיזו מידה כל קובץ משפיע על העבודה ב Main Thread. שימו לב למספרים האלה ושברו קבצי JS גדולים.

4. אבל לא תמיד - שימו לב שגם קבצים קטנים יכולים להשפיע על זמן העבודה של ה Main Thread, לפעמים אפילו יותר מקבצים גדולים. כן יש JavaScript שלדפדפן יותר קשה להריץ. אם ראיתם כאלה קבצים שברו גם אותם, ואם אלה קבצים של ספריית צד שלישי אל תתביישו לחפש ספרייה אחרת.

5. זמן התגובה של השרת היה ונשאר פקטור בסיסי בשיפור ביצועים. ה HTML צריך להישלח חזרה תוך פחות מחצי שניה, עדיף לכיוון ה 200 מילי.

6. לא צריך לעשות היום מה שאפשר לדחות למחר - נשלח לגולש רק את הקוד שהוא צריך, ורק את הגדרות העיצוב שהוא צריך. אם מישהו ניסה להגיע לדף "אודות" באתר הוא לא צריך לחכות שדף הבית ייטען. קודם תנו לבן אדם את מה שהוא רצה, אחרי זה תשתמשו ב preload כדי לטעון דפים אחרים ברקע אם לדעתכם יש בזה צורך.

7. ספריות צד שלישי יכולות להכביד. עדיף לבנות לבד אתר נגיש מאשר להטמיע תוסף נגישות. אם אתם לא מסתכלים ב Analytics לא צריך להוסיף את הסקריפט שלהם לעמוד.

8. תמונות ריספונסיביות זה עדיין רעיון טוב. אין טעם לשלוח תמונה גדולה ולהקטין אותה ב CSS.

9. טענו מראש (preload) את קבצי הפונטים, תמונות רקע וכל משאב אחר שה CSS שלכם עוד מעט יבקש כבר ב HTML.

10. הקשיבו למשתמשים - רוב שירותי האנליטיקס מאפשרים לשמור כמה זמן לקח למשתמשים אמיתיים לטעון את העמוד שלכם. זה המדד הכי טוב כדי להבין אם יש או אין בעיות ביצועים. היו ערניים לשינויים במדד זה והקפידו לצעוק כששינויי קוד מסוימים גורמים למשתמשים לחוות האטה בזמני הטעינה.

חבר שואל - איך אני שולח סקריפט פייתון למשתמשים בלי שיוכלו לראות את הקוד? מסתבר שיש פיתרון פשוט ומובנה בפייתון: קומפילציה.

במקום לתת את הסקריפט תוכלו לבקש מפייתון לקמפל אותו ותקבלו קובץ pyc. נותנים ללקוח את קובץ ה pyc ורובם לא ידעו איך לקרוא אותו.

בשביל לקמפל סקריפט בשם demo.py אני מפעיל:

python -m compileall demo.py

זה יוצר תיקייה בשם __pycache__ ובתוכה קובץ בשם demo.cpython-313.pyc. בשביל להריץ צריך להפעיל:

python __pycache__/demo.cpython-313.pyc

נ.ב. שימו לב שהפיתרון הזה לא רלוונטי כדי להגן על הסקריפט שלכם מתוקפים מתוחכמים או אפילו אנשים טכניים שקצת מוכנים להתאמץ. יש כלים פשוטים שיודעים לעשות decomlile לקוד פייתון, ואפילו מהקוד המקומפל אפשר ללמוד הרבה דברים. ובכל זאת הרבה פעמים פיתרון פשוט זה בדיוק מה שאנחנו צריכים במיוחד להפצה של סקריפטים בתוך הארגון כשאנחנו לא רוצים שמי שמקבל את הסקריפט יתחיל לעשות שינויים ואז יבוא בטעות שדברים לא עובדים.

כל הכבוד! הצלחתם לכתוב כמה דוגמאות ב Vue ואתם מרגישים שאתם מוכנים לדבר האמיתי. לפני שתצללו לכתיבת המערכת הגדולה הראשונה שלכם אני רוצה לשתף בפוסט זה 5 טיפים שיעזרו לכם להתקדם ב Vue גם אחרי שלב הלימוד:

ריאקט 19 שוחרר ממש לפני כמה ימים והפיצ'ר הכי מרגש שהוא מביא לשולחן הוא התמיכה בקומפוננטות אסינכרוניות. בפוסט זה נראה איך זה עובד ולמה חשוב לשים לב.

אחד הטרנדים של ריילס היום הוא לוותר על ה Build Step ולהשתמש רק ב JavaScript. בניסוי היום כתבתי פרויקט ריילס שמשלב את vue כדי לראות איך זה עובד ובמה זה שונה מפרויקט צד-לקוח רגיל.

שתי מילים מאוד דומות בעברית עם משמעות שלפעמים נראית הפוכה. אנשים "פרודוקטיביים" מייצרים דברים וגורמים לחברה לפעול. אנשים "קריאייטיביים" ממציאים רעיונות חדשים, סיפורים, אומנות, שירים. בטח שכדאי להיות יצירתי אבל זה הפרודוקטיבי שמשלם את החשבון. או לפחות ככה חשבנו.

בעולם של היום אלה שתי מילים שהולכות יחד יד ביד. אנחנו לא צריכים עוד מכוניות, עוד טלוויזיות או עוד נייר טואלט, אפילו אם תצליחו לייצר אותו קצת יותר יעיל או קצת יותר זול. הפרודוקטיביות היום היא קודם כל היכולת לראות מה אנשים צריכים ולהמציא פיתרונות לבעיות שאחרים עוד לא ראו. קריאייטיביות היא הבסיס לפרודוקטיביות.