הבלוג של ינון פרק

אחרי כל הדברים היפים שמצאתי ב Rust, היום גיליתי את שני הדברים שעדיין חסרים - תמיכה מובנית במודל תכנות אסינכרוני ותמיכה ב Green Threads. בואו נראה את שתי הבעיות דרך בניית שרת Echo.

אם יש משהו שלמדתי מהתרגיל של אתמול זה החשיבות (והקושי) בפיענוח ארגומנטים שהגיעו משורת הפקודה. היום נדבר על הספריה clap שהופכת את הכתיבה של יישומי שורת פקודה למשימה הרבה יותר נעימה.

היום נבנה גירסת Rust לתוכנית שורת פקודה פופולרית ביוניקס שנקראת wc. התוכנית סופרת כמה תווים, שורות ומילים היא קיבלה בקלט.

אחרי שלמדנו איך לכתוב כמה תוכניות ראשונות ב Rust בענן ומקומית, ננסה היום לממש אלגוריתם פשוט שנקרא rot13.

הי חברים,

גם בלוגרים צריכים לפעמים חופשות והבלוגר הזה אינו שונה. בזמן שהפוסט הזה מתפרסם אני מתפנן על מטוס בדרך לברצלונה (וכן מתפנן זו מילה גדולה כשנוסעים עם ילדים קטנים, אבל אפשר לחלום). ב-9 הימים הקרובים אנסה לשפר את הספרדית שלי ורוב הסיכויים שלא יהיה לי זמן לכתוב באותה תדירות שהתרגלנו. בשביל שלא תשתעממו בזמן שאני מטייל, אני משאיר לכם בפרסום אוטומטי מדריך לשפת Rust ב-9 חלקים: בחלק הראשון (זה שאתם קוראים עכשיו) נסגור כמה פינות בראסט, וב-8 הימים הבאים תקבלו כל יום תוכנית ראסט עם הסבר ותרגילי הרחבה. אם אתם בעניין של ללמוד שפה חדשה תוכלו לקבל את Rust בחשיפה קלה וידידותית. וכמובן אם ראסט לא באה לכם בטוב בדיוק עכשיו, תשמחו לדעת שבעוד 9 ימים נחזור לשיגרת הפירסומים הרגילה.

מוכנים? הדקו חגורות ומיד ממריאים.

תחליפו X בכל שפה/פריימוורק/טכנולוגיה. הסיבות לא לבחור בה תמיד יהיו דומות:

1. אין לי שום בעיה ש X פותר (שנים אנשים כתבו jQuery בלי לדעת שיש להם בעיה. שנים אנשים המשיכו להשתמש ב SVN בלי לשים לב ש git היה משפר את המצב שלהם).

2. אני לא מאמין ש X יוכל לפתור לי את הבעיה.

3. הזמן שאשקיע בללמוד את X הופך את הפיתרון ללא רלוונטי (אני צריך עכשיו למצוא את הקבצים שאיבדתי בגלל SVN. אין לי חצי שנה ללמוד איך להשתמש ב git ולהזיז את כל הקוד מכאן לשם).

4. גם ל X יש בעיות. לעבור אליו זה בסך הכל להחליף בעיה אחת באחרת. אני מעדיף להישאר עם הבעיות שאני מכיר.

5. אני לא מכיר אף אחד שמשתמש ב X (או: המערכת שלי שונה מכל המערכות שבונים אנשים שמשתמשים ב X).

כשאתם מנסים להכניס טכנולוגיה חדשה למקום עבודה והחברים מסביב נרתעים, נסו להבין מאיפה מגיע הפחד. מה הדברים שהחברים מסביב פוחדים לאבד או מה מקור חוסר האמון. הדבר החשוב הוא לבנות מנגנונים שמאפשרים לקבוצה שלכם לנסות כל הזמן טכנולוגיות ושיטות עבודה חדשות בלי לשבור את מה שקיים (או לפחות בלי לשבור יותר מדי). וכן כדאי לזכור ולהזכיר שכמעט תמיד צריך לשבור קצת ממה שקיים בשביל להתקדם. גיט מאפשר ליותר מפתחים לעבוד מהר יותר בתיאום על פרויקט בהשוואה ל svn. ריאקט מאפשר פיתוח יישומים בצורה מהירה יותר ועם פחות באגים בהשוואה ל jQuery ולרובנו יהיה יותר קל לתחזק סקריפטים ב Python בהשוואה לסקריפטים ב perl.

הפריצה ל lastpass באוגוסט האחרון מתגלה כאירוע אבטחת מידע מאוד משמעותי עבור חברה שאמורה לשמור על הסיסמאות שלנו. לפי המייל האחרון שהם שלחו, הם גילו שהתוקפים השיגו גישה לכל קבצי הסיסמאות של כולם וגם לפרטים אישיים רבים. לכאורה, קבצי הסיסמאות מוצפנים ופריצת Brute Force שלהם היא בלתי אפשרית; בפועל מרגע שקבצי סיסמאות מוצפנים מגיעים לידיים עוינות קשה לדעת מה יקרה. סיסמאות חלשות בטח ייפרצו בקלות, יש סיכוי לא מבוטל שהתוקפים יודעים משהו שאנחנו לא יודעים שיאפשר להם להגיע לסיסמאות בעלות ערך, והנתונים האישיים שנגנבו בטח ישמשו ליצירת מתקפות פישינג שיעזרו לתוקפים להשיג סיסמאות נוספות.

כמו משתמשי lastpass רבים, אחרי קבלת המייל הלכתי להחליף סיסמאות למספר אתרים חשובים מתוך הנחה שאי אפשר לדעת כמה זמן הסיסמאות המוצפנות יישארו סודיות. הנה כמה לקחים מרכזיים מהסיבוב:

בואו ניקח את Range כדוגמה. יש שפות בהן Range לא כולל את האיבר האחרון, כך בפייתון:

>>> 5 in range(0, 5)
False

ב JavaScript, עם lodash:

_.range(0, 5)
Array(5) [ 0, 1, 2, 3, 4 ]

ב Clojure:

user=> (range 0 5)
(0 1 2 3 4)

ב Rust:

for i in 0..5 {
    print!("{}", i)
}
// prints: 01234

אבל אז יש את השפות בהן האיבר האחרון הוא כן חלק מ Range. למשל Elixir:

iex(2)> Enum.member?(0..5, 5)
true

או Bash:

$ echo {0..5}
0 1 2 3 4 5

ואז יש את רובי, שמציעה שתי דרכים ליצור Range:

3.1.1 :001 > (0..5).include?(5)
 => true

3.1.1 :002 > (0...5).include?(5)
 => false

לא משנה כמה שפות אנחנו מכירים, אי אפשר לברוח מלהכיר את המאפיינים הייחודיים של כל שפה. אין איזה מפעל מרכזי או תו תקן לשפות תכנות, וזה באמת יכול להרגיז לפעמים. כן כדאי לזכור איזה אופרטורים מתנהגים אחרת בין שפות, כדי שתוכלו לוודא בשפה הנוכחית שלכם איך זה עובד, ולזכור לא לבנות על זה כשעוברים לשפה אחרת.

מאחורי כל שאלת "איך" מתחבאת שאלת "למה", ובדרך כלל ה"למה" היא הרבה יותר מעניינת.

כך לדוגמה השאלה "איך לצאת מ vim" היתה אחת הפופולריות ב Stack Overflow, אבל מה שבאמת מעניין כאן הוא למה בכלל נכנסת ל vim אם אתה לא יודע איך לצאת ממנו. שם אנחנו נגלה את נפלאות משתנה הסביבה EDITOR, ונצלול לתקן הסטנדרטי של יוניקס כדי להבין למה כל התוכנות מפעילות דווקא את vim כשצריכות עורך טקסט.

האיך דחוף, אבל הלמה מלמד אותנו את כל הדברים המעניינים, ואת ה"למה" אנחנו נזכור הרבה אחרי שנתגבר על ה"איך". והרבה פעמים (במיוחד אם ה"איך"מאוד מסובך), אחרי שאנחנו מבינים את ה"למה" אנחנו מגלים שבכלל הסתכלנו על ה"איך" הלא נכון.

אחד האתגרים בעבודה עם Redux הוא ניהול אוביקט המידע, במיוחד כשהמידע שאנחנו מנהלים לא ממש מסתדר טוב עם העקרונות של רידאקס, ובמיוחד אם אנחנו מדברים על שינוי מערכת קיימת. דוגמה? בואו. ניקח מערכת Todo פשוטה שצריכה להציג רשימת משימות, מאפשרת למשתמשים למחוק משימות ולעדכן שמשימות בוצעו. אפשר ליצור כזאת בשניה וחצי ב code sandbox עם הטמפלייט redux-toolkit-typescript. הנה קישור עם קוד לסקרנים:

https://codesandbox.io/s/eager-thompson-ijimne