כשחברת פינבוט מספרת לנו שזליגת המידע המטורפת ממנה היא תוצאה של טעות אנוש במעבר לענן של אמזון אני מקבל את הרושם שהם לא יודעים מה זה טעות אנוש, או שאנחנו לא מתכוונים לאותו דבר.

טעויות אנוש קורות: כשמתכנת עושה Deploy ל Production במקום לסביבת הטסט זו טעות אנוש; כשאתה מוחק בטעות את הקובץ package.json במקום את package-lock.json זו טעות אנוש; אפילו כשאתה מריץ את הטסטים בטעות על מכונת הפרודקשן ומוחק את כל בסיס הנתונים זו טעות אנוש. טעות אנוש קורית לבן אדם שיודע מה צריך לעשות ובטעות עשה את הדבר הלא נכון.

מצד שני בפינבוט לפי הכתבה קוד המקור של המערכת היה גלוי לכל ברשת, וכלל אסימונים לגישה לשירותי הענן בהם השתמשו. הכנסת אסימוני גישה לתוך קוד המקור והשארת קוד המקור עם האסימונים גלוי ברשת אינן טעויות אנוש אלא טעויות בתהליכי עבודה: זה לא משהו שקורה שניה אחת ומיד אחרי זה אתה קולט מה עשית ומתחרט על זה, אלא בעיה שקיימת במערכת לאורך זמן ואנשים רואים ומתעלמים (או לא שמים לב).

היתרון בטעויות בתהליכי עבודה הוא שיחסית קל לפתור אותן - מוסיפים בדיקות אבטחה תקופתיות ועוברים להשתמש בפריימוורק שמצפין את הסודות במקום להשאיר הכל גלוי בקוד המקור. אני לפחות ארגיש הרבה יותר בטוח אם במקום לזרוק "טעות אנוש" בלי לחשוב על זה, ההודעה לציבור תסביר שהיו טעויות בתהליכי עבודה ותפרט מה התיקונים שבוצעו.