הבלוג של ינון פרק

טיפים קצרים וחדשות למתכנתים

שתי תמונות של הדרכה

16/01/2021

בתמונה הראשונה נדמיין קהל שמסתכל בשקיקה על מרצה כריזמטי, בסגנון אולם של Ted שמלא עד אפס מקום וכולם מחכים לשקף מעורר ההשראה הבא.

בתמונה השניה נדמיין קבוצת אנשים בסדנת נגרות, כל אחד ליד השולחן שלו עם הציוד מסודר ואיזה נגר חביב מדגים ועובר בין התלמידים לתקן את הסגנון.

מסיבות שאני לא מבין עד הסוף עולם ההדרכה המקצועית להייטק נוטה בצורה חדה לכיוון התמונה הראשונה. אם זה עובד לכם זה מעולה, אבל שווה לזכור שאם ניסיתם להעביר שעת העשרה בעבודה או הרצאה במיטאפ וזה לא עבד כמו שתכננתם - כדאי לנסות בפעם הבאה את התמונה השניה.

ארבעה מכשולים שמונעים מאיתנו ללמוד טכנולוגיה חדשה

15/01/2021

בתור מתכנתים אנחנו יודעים שהעולם הטכנולוגי משתנה כל הזמן, שחשוב ללמוד טכנולוגיות חדשות (גם בלי קשר לחיפוש עבודה או שינוי קריירה) ושככל שנקפיד ללמוד טכנולוגיות חדשות כל הזמן ולהפוך את הלימוד לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, כך יהיה לנו קל יותר לפתח קריירה לטווח הרחוק ולהישאר רלוונטים.

ולמרות שרובנו מבינים את החשיבות של לימוד טכנולוגיות חדשות, בפועל כשאנחנו מנסים לשלב לימוד איכותי של טכנולוגיה אנחנו מגלים שהמשחק הרבה יותר קשה ממה שקיווינו. המעבר בין "שיחקתי קצת עם Elixir" לבין "אני מבין לעומק את Elixir, Pheonix ו Erlang ומסוגל לבנות קוד מקצועי בזה" דורש השקעת זמן ויותר מזה דורש התגברות על מכשולים פנימיים שמונעים מאיתנו ללמוד את הטכנולוגיה לרמה אליה אנחנו רוצים להגיע.

ארבעת המכשולים שנראה בפוסט מופיעים אצל כל אחד ואחת שמגיעים ללמוד טכנולוגיה חדשה. הם לא סימנים שהלימוד לא בשבילכם או שאתם לא טובים מספיק. הם בסך הכל חלק מתהליך הלימוד שהמוח שלנו עובר בדרך מכאן לשם. אבל רק אם נבין אותם ונדע לצפות להם, נוכל להתגבר עליהם כשהם מגיעים ולהצליח ללמוד את הטכנולוגיה החדשה לרמה אליה אנחנו רוצים להגיע.

המשך קריאה

הפונקציות match, fullmatch ו search של מודול re ב Python

14/01/2021

מסיבות שאני לא לגמרי מבין מודול הביטויים הרגולאריים של פייתון כולל שלוש פונקציות להתאמת ביטויים רגולאריים עם שמות שמצליחים לבלבל אותי כל פעם מחדש. בואו נראה בזריזות מה כל אחת עושה ואיך לזכור את ההבדל ביניהן.

המשך קריאה

כלום לא עובד לי

13/01/2021

אחד הצעדים בדרך מ Junior ל Senior הוא היחס לבעיות חדשות ולא מוכרות.

בתחילת הדרך בעיות חדשות מלחיצות אותנו, גורמות לנו לפקפק בהיגיון הפנימי של הפיתרון ולהתחיל לעשות המון עבודה (לרוב מיותרת) רק בשביל להירגע. מתכנתים בתחילת הדרך יכולים לשבת שעות על חיפושים בגוגל שאין להם שום קשר לבעיה שלהם, להסתבך בתוך מדריכים שאולי קצת מזכירים את מה שהם רואים על המסך ובעיקר להתחפר עוד יותר בתוך התקלה. ככל שדברים ממשיכים לא לעבוד אנחנו רק נשבור יותר קוד וננסה למצוא עוד ועוד כיוונים חדשים עד שמשהו יסתדר עם איזשהו מדריך.

ככל שצוברים יותר ניסיון אנחנו לומדים להסתכל יותר ברוגע על הבעיות. במקום לחפש פיתרונות אנחנו מחפשים להבין את הבעיה טוב יותר. אנחנו מבינים שמחשבים לא משקרים, שיש הסבר פשוט למה שאנחנו רואים ונזכרים שפתרנו בעיות יותר מסובכות בעבר - וזה נותן לנו כח להמשיך לחקור את הבעיה.

"מעניין למה זה לא עובד" היא שאלה הרבה יותר אפקטיבית מאשר חיפוש מוטרף אחרי פיתרונות. וזה מעגל: ככל שתצליחו להשהות את חיפוש הפיתרון ולהתרכז בלהבין טוב יותר את הבעיה, כך תלמדו יותר דברים בעלי משמעות ותצברו ניסיון שיעזור לכם לפתור בעיות חדשות בעתיד.

קודם כל אמון

12/01/2021

אמון הוא המפתח לאינטרקציה בין אנשים, ועסקים שמבינים את זה יכולים לבחור אחת משתי דרכים לפעולה:

  1. יש עסקים שיעשו מאמץ לערער את האמון כדי להוריד ללקוח את הביטחון וליצור תלות: הבנק שלכם אלוף בזה, מספרים על פייסבוק שהיא חוסמת חשבונות באקראי, ואפילו עסקים קטנים יבחרו לפעמים במוטו "אצלנו הלקוח תמיד טועה". המחשבה כאן היא שלקוח מפוחד לא יעשה בעיות ולא יתווכח.

  2. ויש עסקים שיעשו הכל כדי ליצור אמון ולהעצים את הלקוח: זאת מדיניות ה"100% החזר כספי בלי לשאול שאלות" שאנחנו מכירים ואוהבים, הבחירה להציג ללקוח כמה שיותר מידע, לספר מה הולך לקרות עכשיו ולמה הדברים הולכים בכיוון שהם הולכים. עסקים כאלה עובדים יחד עם הלקוחות שלהם ובשביל הלקוחות שלהם ועליהם להמשיך לספק ערך לטווח רחוק כדי להישאר במשחק.

מבט מסביב מראה שגם אצלנו בתוכנה שתי השיטות עובדות: כולנו מכירים יועצים שמבלים את הימים במכירת טכנולוגיות קשות כדי שתהיו חייבים להתקשר אליהם באמצע הלילה כשדברים נשברים. ומצד שני יש המון פרילאנסרים שמתפרנסים טוב כי הם עושים הכל כדי ללמד ולהעצים את הלקוחות שלהם גם כשקשה.

הבחירה היא לכן לא האם להתפרנס או לא, אלא איזה סוג עסק אתם רוצים לבנות. ואני חושב שבמצב כזה ברור באיזה גישה כדאי לבחור.

גם תהליכי עבודה זה תשתית

11/01/2021

רכיבי תשתית בקוד שלנו הם הדברים שאנחנו משתמשים בהם שוב ושוב בהרבה מקומות וכך הם חוסכים לנו זמן קידוד - במקום לכתוב ולדבג כל פעם מחדש את אותו דבר, אני משתמש במשהו קיים.

שווה לזכור שתהליך פיתוח תוכנה כולל יותר מכתיבת קוד. תהליך הפיתוח צריך לתת לנו תשובה לשאלות:

  1. איך מדבגים את זה?

  2. מה מינימום בדיקות שצריך לכתוב בעבודה על פיצ'ר?

  3. למה אנחנו עושים Mock בבדיקה? ולמה לא?

  4. מה שומרים ב git?

  5. מה הפורמט של הודעת קומיט?

  6. איך מעלים גירסה?

  7. איך פותחים פרויקט חדש? מה צריך להתקין כשמקבלים מחשב חדש?

  8. מה עושים כשכמה אנשים צריכים לעבוד על פיצ'רים שונים בפרויקט?

אם כל פעם שנגיע לאחד המצבים האלה נצטרך לגלות מחדש מה עושים בו, העבודה תהיה איטית ולא קונסיסטנטית. בארגונים טובים התשובות לשאלות אלה ועוד כבר נמצאו, תועדו וכתובות במסמכים מסודרים.

איך להריץ סקריפט כל פעם שהלפטופ מתחבר או מתנתק מהחשמל ב Ubuntu

מאז שעברתי ללינוקס גיליתי שזמן הסוללה של הלפטופ תלוי בהמון המון דברים ושאפשר עם שינויים קטנים לקבל הרבה יותר שעות מחשב גם כשאין חשמל בסביבה. צריך רק לזכור להפסיק את הגיבוי, להוריד את בהירות המסך, להאט קצת את המעבד, לבטל תהליכי רקע מיותרים ולקוות לטוב. אומנם Ubuntu לא יעשה בשבילכם יותר מדי בגיזרת שימור חיי הסוללה אבל קל מאוד (אם יודעים איפה לחפש) להוסיף סקריפטים שלנו שיקראו כל פעם שהמחשב מתחבר או מתנתק מהחשמל והם כבר יטפלו בסגירת תהליכים זוללי סוללה.

בשביל להריץ סקריפטים בעת חיבור או ניתוק מהחשמל נצטרך להתקין את החבילה pm-utils וגם לעדכן מספר הגדרות. נתחיל בהתקנה:

$ sudo apt-get install pm-utils

חבילת pm-utils כוללת שתי פקודות מעניינות. הראשונה מכניסה אותנו למצב חיסכון בחשמל:

sudo pm-powersave true

והשניה חוזרת למצב עבודה רגיל:

sudo pm-powersave false

פקודות אלה מחפשות סקריפטים בתוך תיקיית /etc/pm/power.d ויריצו את כל הסקריפטים שם לפי סדר, כשכל סקריפט מופעל עם הפרמטר true או false (הפרמטר true מציין כניסה למצב חיסכון בחשמל, false מציין יציאה ממצב זה).

עד לפה הכל טוב ויפה אבל רובנו לא הולכים לזכור כל פעם שאנחנו מנתקים את המחשב מהחשמל גם להריץ את הסקריפט של pm-powersave ולכן צריך עוד שינוי קטן כדי שמנגנון זה ירוץ אוטומטית בעת ניתוק או חיבור המחשב לחשמל. אחרי חיפוש קצר ברשת מצאתי שדרך קלה לעשות את זה היא להוסיף udev rule. בתור מנהל מערכת ניצור את הקובץ /etc/udev/rules.d/99-powersave.rules ובתוכו נכתוב:

SUBSYSTEM=="power_supply", ATTR{online}=="0", RUN+="/usr/sbin/pm-powersave true"
SUBSYSTEM=="power_supply", ATTR{online}=="1", RUN+="/usr/sbin/pm-powersave false"

לאחר מכן הפעילו את הפקודה הבאה כדי לרענן את כללי ה udev:

udevadm control --reload-rules && udevadm trigger

וצרו את הסקריפטים שאתם צריכים בתיקיית /etc/pm/power.d. כל סקריפט שתיצרו שם יופעל אוטומטית כשהמערכת נכנסת למצב חיסכון בחשמל או יוצאת ממנו. בדף התיעוד על ניהול צריכת חשמל תוכלו למצוא דוגמאות לסקריפטים כאלה וכלים שיעזרו לכם לצמצם את צריכת החשמל של המחשב כשהוא לא מחובר לקיר.

ואם זה מפסיק להיות כיף?

09/01/2021

יש מעט דברים שאנחנו לומדים שכיף לנו ללמוד אותם מהשניה הראשונה ועד שמגיעים לרמה גבוהה. ברוב המקרים ההתחלה מלהיבה וכיפית, אחריה יש תהום שאנחנו לא מבינים למה עשינו לעצמנו את זה ובסוף (במקרה הטוב) דברים מתחילים להסתדר ואפשר להתחיל ליהנות מההצלחה.

אם יצאתם למסע בתקווה להשיג מיומנות חדשה, אין טעם לפרוש או אפילו להאט רק כי הלימוד הפסיק להיות כיף. הדבר היחיד שצריך להשתנות הוא הסיפור שאתם מספרים לעצמכם:

  1. (בהתחלה) אני כל כך מתרגשת ללמוד את המיומנות החדשה הזאת. אני בטוחה שזה ישפר לי את החיים ויפתח לי הרבה אפשרויות להצלחה.

  2. (בהמשך, כשמפסיק להיות כיף) אני ממשיכה להשקיע שעה ביום בלימוד המיומנות החדשה הזאת. בשביל להשיג מיומנויות חדשות צריך לעבוד קשה וזה שווה את ההשקעה.

אני אישית אוהב את הנקודה שלימוד מפסיק להיות מלהיב ומתחיל להפוך לשיגרה. זה הרמז הראשון שמראה לי שאני בדרך הנכונה.

טעות בתהליכי עבודה

08/01/2021

כשחברת פינבוט מספרת לנו שזליגת המידע המטורפת ממנה היא תוצאה של טעות אנוש במעבר לענן של אמזון אני מקבל את הרושם שהם לא יודעים מה זה טעות אנוש, או שאנחנו לא מתכוונים לאותו דבר.

טעויות אנוש קורות: כשמתכנת עושה Deploy ל Production במקום לסביבת הטסט זו טעות אנוש; כשאתה מוחק בטעות את הקובץ package.json במקום את package-lock.json זו טעות אנוש; אפילו כשאתה מריץ את הטסטים בטעות על מכונת הפרודקשן ומוחק את כל בסיס הנתונים זו טעות אנוש. טעות אנוש קורית לבן אדם שיודע מה צריך לעשות ובטעות עשה את הדבר הלא נכון.

מצד שני בפינבוט לפי הכתבה קוד המקור של המערכת היה גלוי לכל ברשת, וכלל אסימונים לגישה לשירותי הענן בהם השתמשו. הכנסת אסימוני גישה לתוך קוד המקור והשארת קוד המקור עם האסימונים גלוי ברשת אינן טעויות אנוש אלא טעויות בתהליכי עבודה: זה לא משהו שקורה שניה אחת ומיד אחרי זה אתה קולט מה עשית ומתחרט על זה, אלא בעיה שקיימת במערכת לאורך זמן ואנשים רואים ומתעלמים (או לא שמים לב).

היתרון בטעויות בתהליכי עבודה הוא שיחסית קל לפתור אותן - מוסיפים בדיקות אבטחה תקופתיות ועוברים להשתמש בפריימוורק שמצפין את הסודות במקום להשאיר הכל גלוי בקוד המקור. אני לפחות ארגיש הרבה יותר בטוח אם במקום לזרוק "טעות אנוש" בלי לחשוב על זה, ההודעה לציבור תסביר שהיו טעויות בתהליכי עבודה ותפרט מה התיקונים שבוצעו.

למה זה לא מתרסק (או: בעיות שלא רואים)

07/01/2021

כל החיים לימדו אותי שצריך לסגור קובץ אחרי שפותחים אותו כי אחרת אתה לוקח יותר מדי File Handlers ממערכת ההפעלה ובסוף הם ייגמרו והתוכנית תתרסק. ועוד הם אמרו שב Python אני יכול להשתמש ב with כדי שהקובץ ייסגר אוטומטית ולא יהיו לי בעיות. אז יום אחד הלכתי לבדוק את הסיפור הזה וכתבתי את הקוד הבא:

for _ in range(100_000):
    fout = open('output.txt', 'w')
    fout.write("hahaha\n")

מאחר ומספר ה File Handlers הפתוחים בלינוקס שלי מוגבל ל 1024, ציפיתי להתרסקות מהירה. היא לא הגיעה.

מחשבים רוצים לעזור (חוץ מ C++, אבל היא באמת מסיפור אחר), ובמקרה של פייתון הניסיון הזה מתבטא בזה שפייתון שמה לב שכל איטרציה של הלולאה מאבדת את הגישה ל File Handle הקודם שנוצר ולכן מרשה לעצמה לסגור את הקובץ, גם בלי close וגם בלי with.

האם זה אומר שכדאי לי להתרגל לכתוב כך קוד? אני לא בטוח. יש תוכניות ששומרות הרבה אוביקטים בזיכרון ושם יכול להיות שפייתון לא ימחק את ה File Handles שיצרנו כי התוכנית עדיין שומרת מצביע אליהם. אולי יותר מטרידה האפשרות שקוד שמופיע במערכת ישתכפל (כי מתכנתים רגילים לעשות copy-paste ממקומות אחרים בקוד) ויגיע למקומות בהם הוא כן יוביל לזליגת קבצים פתוחים.

לקריאה נוספת בנושא שווה לקרוא את הפוסט הבא של ראובן לרנר שגם עשה ניסויים עם מימושים נוספים של פייתון (pypy ו jython): https://lerner.co.il/2015/01/18/dont-use-python-close-files-answer-depends/.