הבלוג של ינון פרק

טפסים מדכאים אותי. באמת. לאורך זמן אנחנו רק מוסיפים להם פונקציונאליות והופכים אותם ליותר מסובכים, שדות מסוימים מופיעים ואחרים נעלמים לפי בחירות קודמות בטופס, מה שאומר שבריאקט טפסים מובילים להמון משתני סטייט. ספריית פורמיק מציעה דרך קלה לצמצם את מספר משתני הסטייט, ובשילוב עם yup גם קל לנו (יחסית) לארגן את הקוד ולהפריד בין הלוגיקה של הוולידציה למראה של הטופס. בואו נראה איך זה עובד.

כן אני אוהב לפתור חידות תכנות והחידות של Advent Of Code, מצליחות הרבה פעמים להפתיע, למרות המלל הרב. בפוסט זה נראה פיתרון לא מלהיב מדי של יום 2 מהסט האחרון ברובי ואנסה לדמיין איך היה נראה פיתרון יעיל יותר.

שילוב בין next.js ל Redux יכול להיות מבלבל כי כל אחת משתי הספריות רוצה לעשות משהו שהספריה השנייה עושה - בדוגמאות של next הם שמחים להראות איך עובדים רק עם next ומנהלים סטייט לגמרי בתוך העולם שלהם, ובדוגמאות של רידאקס הם שמחים להראות איך לכתוב store לעמוד אחד אבל כשצריך להתמודד עם מספר עמודים וסטייט בצד שרת יותר קשה למצוא דוגמאות.

בפוסט זה אני מציג רעיון אחד לשילוב בין הספריות שמבוסס על העקרונות הבאים:

1. קוד צד שרת מכין אוביקט מידע (דרך שליפה מבסיס הנתונים, גישה לשירותי צד שלישי או כל מנגנון אחר).

2. אוביקט המידע הזה הופך ל Store של רידאקס ונשלח לצד הלקוח.

3. קומפוננטות שקוראות מרידאקס צריכות לבחור מה העמוד הראשי שהן מצפות להיות בו, כדי שנדע איזה State Object הן צפויות לקבל.

קוד ה Server Side Rendering יכול לעבוד עם אוביקט המידע שהשרת הכין וקוד צד לקוח יכול לעשות dispatch ל Actions לתוך אוביקט המידע הזה.

הריפו של הדוגמה זמין כאן:

https://github.com/ynonp/next-pages-redux

בואו נראה איך זה עובד.

אבי בר-אלי מתלונן בדה מרקר על מחשבי הביטוח הלאומי שלא יודעים לחשב את מס הבריאות החדש כי הוא מכיל שלוש ספרות אחרי הנקודה העשרונית. כל מי שקצת מבין במחשבים עלול להרגיש מרומה כאן: מה אכפת למחשב כמה ספרות יש אחרי הנקודה העשרונית? ולמה הביטוח הלאומי מעריך את השינוי במיליון וחצי ש"ח? אז אני אומנם לא יודע כלום על מערכות הביטוח הלאומי אבל בפוסט הזה אנסה לעשות תרגיל מחשבתי כדי להבין למה זה מסובך.

ב Vue אנחנו יוצרים משתנה סטייט עם הפקודה ref ומקבלים משהו שאפשר לכתוב אליו וגם לקרוא ממנו לדוגמה הקוד הבא מציג מונה לחיצות עם משתנה סטייט ששומר את מספר הלחיצות:

<script setup>
import { ref } from 'vue'

const counter = ref(0)
function inc() { counter.value++ }
</script>

<template>
  <p>{{counter}}</p>
  <button @click="inc">+1</button>
</template>

בריאקט הפקודה useState מחזירה שני דברים: את הערך עצמו של משתנה הסטייט ופונקציה שמעדכנת אותו. בואו ננסה לעטוף את useState כדי לקבל רק דבר אחד שיתנהג כמו משתנה סטייט ב vue.

בדוגמת ההתחלה המהירה של Redux Toolkit הם מציעים את הקוד הבא עבור סלייס של מונה:

import { createSlice } from '@reduxjs/toolkit'

const initialState = {
  value: 0,
}

export const counterSlice = createSlice({
  name: 'counter',
  initialState,
  reducers: {
    increment: (state) => {
      state.value += 1
    },
    decrement: (state) => {
      state.value -= 1
    },
    incrementByAmount: (state, action) => {
      state.value += action.payload
    },
  },
})

// Action creators are generated for each case reducer function
export const { increment, decrement, incrementByAmount } = counterSlice.actions

export default counterSlice.reducer

לא מפתיע שזה מתאים בדיוק לתפיסת העולם של Redux - מעט מידע, שניתן לשינוי במספר דרכים (פעולות), כל דרך שינוי עם המגבלות והבדיקות שלה. אבל בעולם האמיתי יש עוד מקרה נפוץ שלא מדברים עליו בתיעוד שלהם, וזה אוביקט עם הרבה מידע שמאפשר שינויים יחסית גמישים. דמיינו את אוביקט המידע הבא:

export interface CounterSliceState {
  value: number
  status: "idle" | "loading" | "failed"
  foo: string
  bar: number
  buz: Array<string>
}

ואולי יהיו שם עוד 20 שדות מטיפוסים שונים. כתבו פעולת Set גנרית (אחת) שתקבל מפתח וערך מהסוג שמתאים לו ותכתוב את זה לאוביקט המידע.

בהתלבטות בין שני קורסים יש דברים שמאוד קל למדוד: אפשר להשוות את אורך הקורסים, את המחיר, את המחיר לשעה, אפשר להסתכל על עבודות של בוגרים אחרים ולמדוד כמה הפרויקט נראה מעניין ואפילו אפשר להשוות כמה תארים או כמה שנות ניסיון יש למרצים.

אבל את הדברים שחשוב למדוד הרבה יותר קשה לזהות: חשוב למדוד כמה מוטיבציה הקורס ייתן לי כדי להמשיך ללמוד גם אחריו. חשוב למדוד כמה מהר הקורס יאפשר לי להתחיל לעבוד לבד, וכמה רחוק אוכל להגיע בעזרת הרעיונות והעקרונות שאלמד שם. חשוב למדוד כמה גבוה הסיכוי שלי למצוא עבודה אחרי הקורס והאם המרצים באמת יוכלו להבין את המצב שלי ולתת לי עצות רלוונטיות עבורי.

בשביל למדוד את הדברים החשובים לא מספיק להסתכל בסילבוס - צריך ממש לדבר עם המרצים ועם בוגרים, להשתתף בשיעורי ניסיון ואולי אפילו ללמוד מראש בבית כדי להגיע עם מספיק רקע ולשאול את השאלות הנכונות.

רק בגלל שקל למדוד משהו לא אומר שהוא נותן אינדיקציה טובה להצלחה.

ספריית Echarts נותנת דרך קלה מאוד ליצור תרשימים וגרפים ב Web. בשילוב עם מאגר הנתונים הישראלי הממשלתי אפשר להתנסות בקלות בניתוח נתונים ושימוש בגרפים. הנה דוגמה קצרה עם קובץ של נתוני לידות שלקחתי מהקישור הזה:

https://data.gov.il/dataset/birth-data

האידאולוגיה של רובי היא לתת למתכנתים שפה שפשוט יש בה הכל, כי תכל'ס יותר כיף להשתמש בפונקציה מובנית בשפה מאשר להעתיק מימוש משעמם מ Chat GPT. הנה שתי דוגמאות מפיתרון היום הראשון של Advent Of Code האחרון לפונקציות שקשה למצוא במקומות אחרים.

נתון קוד Vue הבא:

<script setup>
import { ref } from 'vue'
const init = {count: 0}
const item = ref(init)

function inc() { item.value.count++ }
function reset() { item.value = init }
</script>

<template>
  <p>{{ item.count }}</p>
  <button @click="inc">+1</button>
  <button @click="reset">Reset</button>
</template>

משתמש לוחץ כמה פעמים על כפתור הפלוס ואז על כפתור ה Reset. האם הערך בתיבה מתאפס? למה?

וכן הכנתי לכם את זה כבר בלייב שתוכלו לבדוק כאן: דוגמת לייב