הבלוג של ינון פרק

יש פה באתר מנגנון שמאפשר לכם לקבל כל פוסט חדש מהבלוג לאימייל. אבל אם נרשמתם ומכל מיני סיבות לא הצלחתי לשלוח לכם את המייל אני מבטל את הרישום כדי לא לשלוח סתם. עד אתמול זה היה הקוד שהיה אחראי על המנגנון:

def bounced
  mp = find_mp('bounced')
  if mp.present?
    mp.update(sent_status: :failed)
    mp.prospect.subscriptions.destroy_all
  end
  head :ok
end

בגדול המסלול התקין מופיע בפונקציה בצורה מאוד ברורה - אם קיבלנו הודעה שאי אפשר היה לשלוח את המייל אז נמחק את המנוי כדי שלא נצטרך לשלוח מיילים גם מחר. מסלול השגיאות זו כבר בעיה אחרת. הפונקציה נכתבה כדי להצליח תמיד, כי ההודעה מגיעה ב Webhook ולא אכפת לשרת המיילים ששלח את ההודעה אם מצאתי או לא מצאתי את המנוי עליו הוא מדווח.

אבל לי זה אכפת.

כי אם הם משנים את שם האירוע - במקרה שלנו זה השתנה מ bounced ל failed, אז החיפוש תמיד ייכשל אבל הכל יראה תקין, אפילו שהמערכת תתעלם מכל ההודעות על כשלונות. זה פשוט יראה כאילו כל שליחת מייל מצליחה.

הפיתרון הוא קל אבל האתגר לטווח הארוך הוא קשה: צריך לזכור תמיד שדברים יכולים להשתנות, וגם כשאנחנו מוכנים "להכיל" כשלונות עדיין לרשום אותם ולדווח עליהם. המערכת לא צריכה להתרסק ולא לגרום לתגובת שרשרת כשדברים רעים קורים, אבל כן כדאי לדווח על זה כדי שאפשר יהיה לתקן בזמן.

דינו הוא ההבטחה הגדולה הבאה אבל בינתיים ולמרות שהם כל הזמן נראים בכיוון הנכון יש עדיין כמה אתגרים משמעותיים למי שינסה לאמץ אותו ובמיוחד אם רוצים לשלב עבודה עם קוד ישן. אלה הבעיות המרכזיות שלי עם דינו היום -

1. מאגר חבילות - דינו תומכים ב JSR, ב NPM ובטעינה של כל קובץ חבילה מ denoland. אבל deno add יודע לעבוד רק עם חבילות npm ו jsr, ואי אפשר לשנות את ברירת המחדל שלו. זה מתיש. אני מבין שהחלום שלהם הוא שכל החבילות יעבדו ב JSR אבל עד שזה יקרה צריכים לראות שאפשר לעבוד עם npm בצורה הרבה יותר חלקה.

2. באגים מוזרים בחבילות מ npm - הוספתם תמיכה ב npm וזה מעולה, אבל צריך גם לוודא שהקוד משם רץ או לפחות ליצור רשימה מסודרת של דברים שידוע שלא עובדים. בניסיון שלי להעביר קוד מאקספרס לדינו גיליתי לגמרי במקרה ש express.static לא עובד וגם cookie-session. איזה עוד? ואיך זה יתנהג על מערכות הפעלה שונות? אלה דברים שכל פרויקט פורטינג יצטרך לגלות לבד ואפילו לא בתחילת הפרויקט.

3. חסרות חבילות במיוחד דרייברים של בסיסי נתונים - הדרייבר של SQLite לא עובד על דינו ויש חבילה אחרת עם דרייבר אחר. על MSSql אין בכלל מה לדבר. קיטור שמצאתי ברדיט ומאוד התחברתי אליו אמר:

I'm spending wayyyy too much time on this. I really wish someone could plug up this one hole in the Deno libraries -- it's the only thing stopping me from getting my company to let me convert everything to Deno (which I desperately want to do).

1. גירסה 0.2 של החבילה הסטנדרטית - אני יודע יש שיגידו שאני נטפל לשטויות ומה זה מספר גירסה אבל אם עדיין לא הצלחתם להגיע לפחות לגירסה 1 של החבילה הסטנדרטית מה זה אומר? הרי דינו עצמו תכף מגיע לגירסה 2.

2. יש אפשרות לטעון מודולים מובנים ב node עם התחילית node:. רובם עובדים אבל גם כאן התאימות לא 100%. לפחות פה הם פירסמו טבלת תאימות.

סך הכל דינו נראה כמו הדור הבא של node.js. חבל רק שההתעקשות שלהם על הדרך החדשה והנכונה לעשות דברים באה על חשבון נוחות של המשתמשים. המסע לאימוץ דינו הולך להיות ארוך וכנראה יחייב פרידה מספריות ישנות ומעבר לחדשות. זה אפשרי אבל זה לא יקרה מחר בבוקר ובינתיים עדיין קשה לראות את המוטיבציה של אנשים להחליף במיוחד כל עוד node.js ממשיך להיות מתוחזק.

הפונקציה maxBy היתה יכולה להיות יופי של תוספת ל JavaScript ו TypeScript אבל מכל מיני סיבות לא נכללה בסטנדרט. בואו נראה איך לתקן את הבעיה עם reduce בצורה ידידותית ל TypeScript.

עבר הרבה זמן מאז שפירסמתי את הפיתרון ליום 15 בסידרת Advent Of Code. אפשר לקרוא לזה משבר האמצע או עומס מסיבות אחרות. בכל מקרה היום נעשה עוד צעד בדרך לסיום כל 25 החידות עד סוף השנה.

נתבונן בשתי פונקציות בטייפסקריפט שמשתמשות במערכת הטיפוסים של קיסלי עבור גישה לבסיס נתונים SQL:

async editNote(username: string, noteId: number, newText: string) {
  const user = await db.selectFrom('users').selectAll().where('users.name', '=', username).executeTakeFirstOrThrow();

  return db
    .updateTable('notes')
    .set('text', newText)
    .where(noteBelongsToUser(user.id, noteId))
    .returningAll()
    .executeTakeFirstOrThrow()
},

async deleteNote(username: string, noteId: number) {
  const user = await db.selectFrom('users').selectAll().where('users.name', '=', username).executeTakeFirstOrThrow();

  return db
    .deleteFrom('notes')
    .where(noteBelongsToUser(user.id, noteId))
    .returningAll()
    .executeTakeFirstOrThrow()
},

רואים את הדמיון? ברור שכן. שתיהן מוציאות שאילתה ראשונה כדי לקבל את המשתמש, ואז בונות שאילתה נוספת בשביל לעשות משהו עם המשתמש - פעם אחת למחוק מידע ופעם שניה לעדכן מידע.

ניסיון לאחד אותן ולבטל את הקוד המשותף עשוי להיראות כך:

async function dry(db: Kysely<Database>, 
  username: string,
  noteId: number,
  f: (db: Kysely<Database>) => ???) {
  const user = await db.selectFrom('users').selectAll().where('users.name', '=', username).executeTakeFirstOrThrow();

  return f(db)
    .where(noteBelongsToUser(user.id, noteId))
    .returningAll()
    .executeTakeFirstOrThrow()
}

הקוד הזה עובד ואפשר להשתמש בו בקלות למשל:

async easyDeleteNote(username: string, noteId: number) {
  dry(db, username, noteId, (db) => db.deleteFrom('notes'))
}

יש רק בעיה אחת, סימן אחד שחסר לי - מה מחזירה הפונקציה f ? מה לכתוב במקום סימני השאלה?

בעולם מתוקן טייפסקריפט היה מזהה שאני משתמש רק בחלקים משותפים מבין שני הממשקים שהפונקציות מחזירות ומאפשר לי לכתוב איחוד של הטיפוסים או אולי אפילו מבין את זה לבד. בעולם שלנו זה עוד אחד מהמצבים בהם הבאנו את טייפסקריפט לקצה.

עכשיו צריך לבחור, האם להתעקש על מערכת הטיפוסים של טייפסקריפט או להזיז אותה הצידה לרגע רק בשביל לתקן את הכפילות? הגישה שלי פה היא יותר פרגמטית. אם לא הצלחתי למצוא את הטיפוס שפותר לי את הבעיה אני שמח לכתוב any בתוך פונקציית עזר בשביל שאוכל להתקדם ולקצר את הקוד. תמיד אפשר יהיה להחליף את זה לבדיקת טיפוסים יותר ספציפית בעתיד כשטייפסקריפט יהיה מספיק חכם.

ג'ואי צ'נג (אני מקווה שאני כותב את השם הזה נכון) עשתה עבודה מטורפת כדי לאפשר ל node.js לטעון עם require מודולים של ESM. היא כתבה על זה בבלוג שלה כאן:

https://joyeecheung.github.io/blog/2024/03/18/require-esm-in-node-js/

אין ספק שהאופן שבו אנחנו כותבים TypeScript ב node.js הוא עקום הרבה בגלל הסיפור הזה. בשביל שדברים יעבדו כמו שצריך ברוב הפרויקטים אנחנו כותבים קוד TypeScript שנראה כמו ESM, אבל אז מקמפלים אותו ל CJS בשביל ש node יריץ אותו, וזה בגדול עובד עד שמנסים לעשות דברים שיש רק ב ESM ואז הכל נשבר.

בקיצור ג'ואי צ'נג כתבה PR שמאפשר לקוד CJS לעשות require לקוד ESM, שזה כבר מאוד משפר את המצב להרבה מצבים. אבל זה עדיין עקום כי זה לא מטפל בבעיה האמיתית, שהיא הקומפילציה ל CJS רק בשביל שדברים יעבדו כמו שצריך עם מודולים ישנים ב npm.

(כי אם הכל היה ESM לא היינו צריכים לטעון ESM עם require).

אבל הנקודה הכי חשובה כאן היא מה לא עובד - למרות כל העבודה, למרות שהיא הצליחה לפתור הרבה בעיות לאנשים, היא עדיין השאיר נקודה פתוחה - ה await מחוץ לכל פונקציה לא יעבוד.

ופה יש התלבטות אמיתית שאנחנו מוצאים בהרבה מערכות וספריות וזה מעניין לראות איך הדברים האלה נוצרים. מי שכותבת את הקוד יודעת שיש לה מקרה שהיא לא רוצה לטפל בו, כי הוא מסובך ומחוץ לסקופ, אז היא מייצרת פיתרון שעובד רק ל 90% מהמקרים. שנתיים אחר כך מישהו מגיע למערכת הזאת ומנסה להריץ את אותם מקרים שלא נתמכים ולא מבין - איך זה לא עובד? הרי בכל התיעוד כתוב שאפשר לעשות XYZ. מה מיוחד באיך שאני עושה את זה? למה רק אצלי זה לא עובד?

במקרים כאלה התקשורת היא הכל. קוד שמטפל ב 90% מהמקרים צריך לזהות את ה 10% הנותרים ולהציג הודעת שגיאה מאוד מפורטת עדיף עם קישור להסבר מה מיוחד בדבר שניסית לעשות ולמה החלטנו לא לתמוך בזה. אין דבר יותר מתסכל מלשבת יומיים רק בשביל לגלות שהמקרה שלך נפל מחוץ לסקופ.

בימים אלה אני בונה מחדש את קורס node.js שבאתר. הגירסה החדשה תכיל המון TypeScript ותכסה בנוסף ל node גם את Deno ו Bun והמטרה שלי היא שרוב הקורס יעבוד בכל שלושת סביבות הריצה.

בגדול המצב של TypeScript בצד שרת הוא מאוד טוב וגם דינו וגם באן מספיק בשלים בשביל לכתוב עליהם, אבל מדי פעם יש שטויות ובעיות תאימות. דוגמה קטנה היא שכשטוענים את המודול test של node מתוך deno אין תמיכה ב before.

ומה אם בכל זאת אנחנו רוצים להריץ קוד לפני בדיקה? נו, תמיד אפשר להיות יצירתיים. בדוגמה מהקורס רציתי להריץ קוד שמאתחל טבלה בבסיס נתונים בזיכרון לפני שאני מריץ קוד. בהשראה מ pytest כתבתי במקום before את הפונקציה הבאה:

import { Database } from '@/db_types.ts'
import { Kysely } from 'kysely'
import { DenoSqliteDialect } from "@soapbox/kysely-deno-sqlite";
import { DB as Sqlite } from 'https://deno.land/x/sqlite/mod.ts';

export const useDB = async (test: (db: Kysely<Database>) => Promise<void>) => {
  const _db = new Kysely<Database>({
    dialect: new DenoSqliteDialect({
      database: new Sqlite(':memory:'),
    }),
  });

  await _db.schema
    .createTable('contact_info')
    .addColumn('id', 'integer', (col) => col.primaryKey())
    .addColumn('name', 'text', (col) => col.notNull())
    .addColumn('email', 'text', col => col.unique())
    .execute()

  try {
    await test(_db);
  } finally {
    await _db.destroy();
  }
}

עכשיו הבדיקה צריכה רק להפעיל את הפונקציה והיא מקבלת אוטומטית גם את קוד האיתחול וגם את קוד הניקוי. זה נראה ככה:

test('POST /contacts created a new contact', async () => {
  await useDB(async db => {
    await superdeno(app(db))
    .post('/api/v1/contacts')
    .set('Accept', 'application/json')
    .send({name: "a", email: "a@gmail.com"})
    .expect(200);

  const res = await superdeno(app(db))
    .get('/api/v1/contacts')
    .set('Accept', 'application/json')

  assert.deepEqual([
        { id: 1, name: "a", email: "a@gmail.com" }
      ], res.body);
  })
});

וכן המחשבה הראשונה שלי היתה שהחיים היו מושלמים אם דברים היו עובדים בכל הסביבות. אבל במחשבה שניה אני חושב שללמוד להסתדר גם כשדברים לא עובדים כמו בספר זו גם מיומנות חשובה ששווה להראות בקורס.

"הקוד הזה פח, אי אפשר לתחזק אותו חייבים לזרוק הכל ולכתוב מחדש. אין בריה."

"שמע אני לא מבין על מה משלמים לנו בכלל. המודל העסקי של הסטארט-אפ הזה לא הגיוני והמוצר לא עובד. נס שהמשקיעים ממשיכים לשלם."

"תקשיבי ה Python הזה לא יתפוס. אין מצב שאנשים יעזבו את פרל בשביל שפה כל כך משעממת."

"אני לא מאמינה שהם לא התעניינו בפרויקט, איך הלכה חצי שנה. חבל שבכלל נכנסתי לזה, עדיף היה למצוא עבודה אמיתית."

"הפעם זה בטוח יצליח. בטוח."

לפעמים כשהברך כואבת זה בגלל שהולך לרדת גשם. לפעמים היא סתם כואבת. ולפעמים יש גשם בלי קשר לתחושה. מותר להרגיש כל דבר. חשוב להבדיל בין התחושה לדבר האמיתי.

"אני מרגיש שהקוד לא טוב. אלה הדברים שלדעתי לא עובדים בו. אלה הסיבות בגללן הקוד נכתב ככה אבל לדעתי סיבות אלה כבר לא רלוונטיות. אלה הדברים שאני חושב שכדאי לתקן ובסדר הזה. אגב אלה הדברים שכן אהבתי בקוד."

תבואו עם נתונים ותתרגלו להקשיב לאנשים שבאים עם נתונים. זה אולי פחות כיף אבל הרבה יותר פרודוקטיבי.

לא צריך יותר מכמה שורות פייתון וספר חופשי או שניים כדי למצוא מילים מעניינות באנגלית. במקרה של מובי דיק החיים קלים כי הספר ללא זכויות יוצרים ואפשר למצוא את כל הטקסט המקורי בפרויקט גוטנברג בקישור:

https://www.gutenberg.org/cache/epub/2701/pg2701.txt

עכשיו בואו נלך לקרוא אותו, אבל בהילוך מהיר.

אחת ההטיות שקשה להתגבר עליהן היא הטיית ה"פעם קודמת עשינו את זה". במיוחד אם פעם קודמת הגענו לתוצאה סבירה.

היתרון הגדול בלבחור בפיתרון שבחרנו בו פעם קודמת הוא שזה חוסך מחשבה. צריכים דף נחיתה? יש לי בחור שעושה דפי נחיתה ופעם קודמת הוא עשה לי דף מצוין. מתלבטים בין React ל Vue? פעם קודמת בחרנו ריאקט וזה עבד מצוין. לא צריך לחשוב פעם שניה על משהו שכבר חשבנו עליו.

אבל אני לא בטוח שזה כל כך פשוט. הנה עוד כמה נקודות למחשבה:

1. אולי פעם קודמת התוצאה היתה סבירה אבל היתה יכולה להיות הרבה יותר טובה עם האלטרנטיבה.

2. אולי דברים השתנו מאז הפעם הקודמת להיום. אולי יש כלים יותר טובים שפעם קודמת לא היו.

3. אולי אתם השתניתם מאז הפעם הקודמת. אולי מה שעבד בשבילכם אז כבר לא יעבוד היום. אולי חלק מהאילוצים שהיו לכם אז כבר לא קיימים ובלעדיהם אפשר למצוא פיתרון טוב יותר.

כשאנחנו מוכנים לבחון מחדש החלטות שעשינו אנחנו מפרידים את עצמנו מההחלטה. אני כבר לא "מתכנת ריאקט" או "מתכנתת Java". אני פה בשביל לפתור בעיות ואני אשמח לבחור את הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיה הבאה.