הבלוג של ינון פרק

לא פעם אני שומע מחברים געגועים ל jQuery, בייחוד כשמדובר באנשים שמתחילים לפתח באנגולר או ספריות מודרניות אחרות. געגועים זה ענין טבעי כמובן וכך גם קיטורים על אנגולר, אבל נראה לי הוגן לפני שמתעצבנים על תשתית, לנסות להבין איזה בעיות היא פותרת ולשפוט אותה מנקודת המבט הזו (כמה טוב אנגולר מצליחה לפתור את הבעיות הרלוונטיות עבורה), ולא כמה היא דומה או שונה לקוד הישן והטוב, שאגב ממש לא היה כל כך טוב. כשבאים להבין ספריות Model/View ואת ההגיון שלהן, השאלה הראשונה שצריך לשאול קשורה בכלל ל״מצב״ היישום, כלומר למידע שהיישום מחזיק בכל רגע נתון וקובע מה יוצג בממשק. נתחיל עם jQuery ויישום לדוגמא שבודק האם כתובת המייל שלכם דלפה באחת מפריצות ההאקרים האחרונות.

ספריית JavaScript חדשה בשם רדוקס (redux) מציעה דרך חדשה לחשוב על פיתוח ממשק המשתמש. במקום להתחיל מהצגת ממשק על המסך וחיבור פעולות לממשק, רדוקס תעזור לכם להתחיל מהגדרת הפונקציונליות ולהגיע לבניית הממשק כשרוב הקוד כבר כתוב. בואו נראה איך זה קורה והאם זה שווה את המאמץ.

את הספר הראשון שקראתי על תכנות אני זוכר עד היום, למרות השנים שעברו. הייתי בחטיבת הביניים ואני לא ממש בטוח איך הגיע לידי ספר עב-כרס על שפת פסקל. אני כן זוכר שמיד התאהבתי בשפה, ולקח שנים רבות אחר כך עד שהתחלתי להתרגל לכתיב של שפות דמויות C. אבל זה היה עידן אחר, כמובן: אם רצית ללמוד תכנות לא היו יותר מדי אפשרויות. האינטרנט היתה חלום רחוק וספרים היו מקור הידע העיקרי. מאז האינטרנט קשה למצוא ספרים טובים. פחות אנשים קוראים ואת רוב הדברים אפשר למצוא ברשת. ועדיין יש ספרים שקריאה שלהם משנה משהו עמוק באיך שאתם ניגשים לבעיות. הנה 4 ספרים כאלה שמומלץ לקרוא בין החמסין לחגים.

רוצים ללמוד לתכנת בפייתון ולא בטוחים היכן להתחיל? השבוע העליתי קורס חדש על פיתוח פייתון המבוסס על דוגמאות ותרגולים מעשיים ונותן מסגרת לימוד כיפית ופרודוקטיבית. קראו עוד על הקורס ותכני הלימוד בפוסט.

כשצריך ללמוד שפת תכנות או טכנולוגיה חדשה אחד המשחקים שאני אוהב לבנות הוא איקס-עיגול. המשחק פשוט מספיק כדי לראות תוצאה עובדת בזמן קצר, ומורכב מספיק בשביל שיהיה אפשר ללמוד משהו על הטכנולוגיה. הבעייה היחידה של המשחק היא בדיקת המנצח, שלרוב מורכבת מרצף מייגע של לולאות. כל זה לפחות עד שאתם לומדים להשתמש נכון בביטויים רגולאריים...

מפתחים רבים נחשפים לאחרונה לעולם הקוד הפתוח והתוכנה החופשית לאחר שנים של עבודה בסביבה סגורה (לרוב מייקרוסופט). עבודה בסביבת קוד פתוח יכולה להיות הרבה יותר פרודוקטיבית מעבודה בסביבה סגורה, אבל צריך להגיע עם הגישה הנכונה ולשכוח הרגלים ישנים שרק יעכבו אתכם. אז בהשראת אוגוסט פינגווין משבוע שעבר, קבלו 5 כללים לעבודה נכונה בסביבת קוד פתוח.

הנה שאלה פשוטה שתעזור לכם להבין האם המתכנת שעומד מולכם מבין את המשמעות של עבודה עם קוד אסינכרוני ואת ההמרה בין חשיבה סינכרונית לאסינכרונית.

את הבאג הבא בקוד C++ לקח לי יותר מדי זמן למצוא, אז אני מפרסם כאן גירסא ידידותית שלו כדי שתוכלו לנסות גם אתם, ואולי לחסוך לעצמכם את כאב הראש.

בעולם של היום יש שלושה דברים שאתם צריכים בשביל להתחיל לעבודה בהייטק: נסיון, ידע וקשרים. סטודנטים רבים מסיימים לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות או מכללות, או קורס תכנות באחת המכללות המקצועיות ומופתעים לגלות ששוק העבודה לא עצר את נשימתו עד שיגישו מועמדות. מתסכל במיוחד הפער בין תחושות של בוגרים צעירים המחפשים עבודה לבין המציאות בה השוק נמצא בחוסר מובנה של כמעט 7,000 מהנדסים, כך לפי סקר אחרון של אתוסיה. אם גם אתם מרגישים שמעסיקים פוטנציאליים לא מספיק מעריכים את היכולת שלכם, הנה שלושה דברים שאתם יכולים לעשות כדי לשנות את זה.

הגמישות בפרל היא אידאולוגיה וכך גם במודל המחלקות הייחודי שמשאיר למתכנת יותר מרחב תמרון מאשר בכל שפה אחרת. בפוסט זה אסקור את העקרונות של מודל זה, היתרונות בגמישות וגם הבלבול שהיא יוצרת.